המשך ההפקרות בדרום

[itamar]

ניסיתי לחשוב מה עובר בראש של חייל צעיר שמקבל הוראות הזויות והמסקנה היא שהם לא חושבים על זה ולא מעלים תהיות, כי אין להם נסיון חיים, הם חוששים לשאול והם סומכים על הצבא.

הם לא סומכים על הצבא. אף היום במדינה לא סומך על הצבא.
הם פשוט לא רוצים לתזז כל הלילה עם ג'ריקן או לסגור שבתות.
מקווים לעבור את השירות בלי בעיות.

כן אני מכיר את כל הטריקים האפשריים לעקוף את כל ההוראות האלה.
בסופו של יום המטרה של כל ההוראות האלה היא לגלגל את האחריות לש.ג בכל מצב.
1. אתה תאכל אותה אם תפר את ההוראות
2. אתה תאכל אותה אם לא - טרף קל לכל מי שמחפש לפגוע.

מי שרוצה לשנות, צריך להכות בבטן הרכה של האירגונים האלה. תביעות פיצויים עם חשיפה תקשורתית רחבה.

א.

[ניר ל]

זה בעיה כשהאג׳נדה של מערכת המשפט תומכת בקו הזה, הרי היא זו שיצרה אותו.
נסה לתבוע ותיווכח שהתביעה תידחה ע"י בית המשפט שיסרב בכלל לדון הזה.

[itamar]

זה בעיה כשהאג׳נדה של מערכת המשפט תומכת בקו הזה, הרי היא זו שיצרה אותו.
נסה לתבוע ותיווכח שהתביעה תידחה ע"י בית המשפט שיסרב בכלל לדון הזה.

אני יודע את זה, אבל עם חשיפה תקשורתית מתאימה לא תהיה למערכת המשפט ברירה אלא לאכול את התבשיל שהיא רקחה.

קח מקרים כמו דרומי. האם אתה חושב שללא הקמפיין התקשורתי התוצאה הייתה כפי שהייתה?

א.

[ניר ל]

גם אם זכית בתביעה נגד המערכת, זה יוצא מהכיס של מפקדי צה"ל ? אז למה שזה יזיז להם ?

צה"ל מתמודד היום עם בעיית מוטיבציה קשה מאד, לא רק בקרב מתגייסים, אחוז הולך ופוחת מעוניין לשרת בשירות קרבי אם בכלל עד כדי כך שלפני מס שנים הפסיקו לפרסם את הנתון, אבל לא מדברים על זה שלאחר הגיוס כשהחיילים מתמודדים עם החלמאות של המערכת ועם הקשיים הנפשיים והפיזיים הם נושרים כמו עלי שלכת.
בזמני התופעה הזו הייתה דומה אבל הצבא החזיק את הלוחמים בכוח, היום כל לוחם שמתעקש - יוצא.

אותו דבר ברמות הפיקוד הזוטר, קשה להשאיר היום מפ'אים קרביים בצה"ל ולהחתים לתפקיד מג"ד, אז גם בהם אי אפשר להיכנס... מפקד אגוז הוא ככל הנראה לוחם מוערך ובעל נסיון קרבי (מעטים מאד מהמפקדים הנוכחיים הספיקו להשתתף בלחימה אמיתית) זה נכס יקר למערכת והוא גם בטח מודע לזה, אז הבחירה בין גיבוי ללוחמים לבין גיבוי למפקדי השדה לא פשוטה.

[itamar]

גם אם זכית בתביעה נגד המערכת, זה יוצא מהכיס של מפקדי צה"ל ? אז למה שזה יזיז להם ?

זה יזיז.
זה לא הכסף, אלא כל החשיפה התקשורתית והבלגן שיהיה מסביב.
קח את המקרה של גלעד שליט אבל הפוך.
"החייל של כולנו", שנחטף/שילם בחייו כי הצבא מנע ממנו כל אפשרות להגן על חייו, למרות שבידי החייל היו כל האמצעים לעשות כך.

א.

[ניר ל]

קשה לי לרדת לסוף דעתך,
קח נניח את המקרה של רון קוקיא הי"ד - לוחם במסלול נח"ל, עומד בתחנת אוטובוס עם נשק פרוק כשהמחסנית צמודה לנשק, מותקף ע"י מחבל חמוש בסכין, נרצח ונשקו נחטף. האם היה יכול להגיב בזמן לו נשקו היה במצב מוכנות לירי ? יתכן שכן. המחבל בן לשב"חית מעזה שאביו אזרח ישראלי הלין בניגוד לחוק (אחת מנשותיו), פוליגמיה גם היא אסורה עפ"י חוק. אפשר להצביע על רשלנות של המדינה שלא אוכפת פוליגמיה ושב"חים במגזר ועל רשלנות של הצבא שלא דואג לאבטח את חייליו כראוי וזה עוד מצב טוב, כי רוב החיילים נעים ללא נשק כלל.

איך אתה מנסח את התביעה וכלפי מי ? ובמה זה שונה אגב ממצבו של כל אזרח נורמטיבי שלא רשאי לשאת נשק ועלול להירצח בשל כך ?

לוחם אגוז שניווט לבד עם נשק מושבת בהוראת מפקדיו, אותו סיפור. למיטב הבנתי מצב נשיאת הנשק לא מוכתב מלמעלה אלא נתון לשיקול דעת מפקד (בין אם זה המג"ד או מפקד ההכשרות , זו לא הוראה מטכלית), גם אם היה נרצח או נחטף, לא ניתן היה להצביע על חוסר סבירות קיצוני בהחלטה הזו - הניווטים מתבצעים בשטחי מדינת ישראל, אנחנו יודעים שהם מופקרים וחסרי משילות, כמו כן שרוב הפיגועים מתרחשים בתוכם, אבל בית משפט לא יתייחס לזה.

שורה תחתונה, מערכת המשפט בישראל לקחה לעצמה את הסמכות לעוות את חוקי המדינה כרצונה ובפועל מכופפת ומבטלת כל חוק וכל זכות אזרחית שהיא חפצה, אבל לקליקה הזאת יש קו מנחה מאד ברור במקרים האלה והיא חלק מהבעיה או הבעיה, בטח לא חלק מהפתרון.

[ניר ל]

אז עכשיו אחרי שנתפסו המבצעים, אפשר אולי לסכם .

האירוע היה פלילי, מדובר בבדואים שאחד מהם אף שירת בצה"ל. מבחינת צה"ל והמשטרה האירוע נגמר בצורה מושלמת והחייל ראוי לצל"ש גם אם מפקדו לא חושב כך.
תארו לעצמכם מה היה קורה אם היה יורה בהם - מי היה מגבה אותו ? היו טוענים כלפיו שנלחץ סתם ופגע באזרחים, אם היו נהרגים אז לך תוכיח שהתכוונו לחטוף את הנשק ולא סתם הציקו לו , היו טוענים לגזענות ומה לא, מפקדיו היו מתנערים ממנו בטענה שגם אם הותקף, יכול היה להתגונן באמצעות קרב מגע. הסנגור כבר תהה מדוע שלחו אותו לבד ... לא ככה הוא ניווט בגולני... יכולה הייתה להיגרם הסתבכות עם הבדואים שהיו מתחילים להתנכל לחיילים וסוגרים בפני הצבא את האפשרות לנווט בשטחים האלו.
גם כעת המסקנה של הצבא עלולה להיות שלא שולחים יותר חיילים לנווט לבד, אם לא עכשיו אז במקרה הבא.

התהיה היחידה שנשארה לי היא - מדוע לא לשלוח חיילים ללא הנשק אם הוא ממילא מנוטרל ? הרי זה כמו להגיש את הנשק לעבריינים באמצעות שליח.

[itamar]

קשה לי לרדת לסוף דעתך,
קח נניח את המקרה של רון קוקיא הי"ד - לוחם במסלול נח"ל, עומד בתחנת אוטובוס עם נשק פרוק כשהמחסנית צמודה לנשק, מותקף ע"י מחבל חמוש בסכין, נרצח ונשקו נחטף. האם היה יכול להגיב בזמן לו נשקו היה במצב מוכנות לירי ?

איך אתה מנסח את התביעה וכלפי מי ? ובמה זה שונה אגב ממצבו של כל אזרח נורמטיבי שלא רשאי לשאת נשק ועלול להירצח בשל כך ?

שורה תחתונה, מערכת המשפט בישראל לקחה לעצמה את הסמכות לעוות את חוקי המדינה כרצונה ובפועל מכופפת ומבטלת כל חוק וכל זכות אזרחית שהיא חפצה, אבל לקליקה הזאת יש קו מנחה מאד ברור במקרים האלה והיא חלק מהבעיה או הבעיה, בטח לא חלק מהפתרון.

שאלות מעולות ואני שמח ששאלת אותן.
1. מצבו המשפטי של אזרח מהשורה שונה מהותית ממצבו של חייל בשירות חובה שגוייס מתוקף חוק שירות חובה.
לחייל אין שום יכולת בחירה או ערעור על החלטות מפקדיו, גם אם הם ברשלנותם שמו אותו לשווא במצב מסכן חיים.
הוא חייב לציית לפקודות האלה ויהי מה.
משכך, המדינה וצה"ל בא כוחה, אחראים לכל מה שיקרה לאותו חייל.

2. מה הבסיס המשפטי של אותה תביעה? רשלנות או רשלנות פושעת.

21. (א) רשלנות – אי מודעות לטיב המעשה, לקיום הנסיבות או לאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה, הנמנים עם פרטי העבירה, כשאדם מן היישוב יכול היה, בנסיבות הענין, להיות מודע לאותו פרט, ובלבד –

(1) שלענין הפרטים הנותרים היתה לפחות רשלנות כאמור;

(תיקון מס' 126) תשע"ו-2016

(2) שבעבירה שעם פרטיה נמנית תוצאה שנגרמה על ידי המעשה או סכנה העלולה להיגרם בשלו – העושה נטל סיכון בלתי סביר להתרחשות התוצאה או לגרימת הסכנה כאמור.

(ב) רשלנות יכול שתיקבע כיסוד נפשי מספיק רק לעבירה שאיננה מסוג פשע.

כל אדם מהישוב יודע שאם אתה שולח חייל במדים לעמוד בטרמפיאדה בשטחי איוש אז אתה מסכן את חייו.
כל אדם מהישוב יודע שאם אתה שולח חייל לנווט לבד בשטח באיזור כפרים ערביים - אז אתה מעמיד את חייו בסכנה.
ולא משנה אם זה על רקע פחע"י או פלילי... וכולם יודעים שהגבול בניהם דק.

אז בסיס לתביעה יש. ויש גם את מי לתבוע.
ובמקרה הזה טוב שמערכת המשפט חרגה מסמכויותיה כי בהחלט אפשר להשתמש בתקדימים האלה וגם לנצח.
למה זה לא קרה עד עכשיו? כי אנשים במדינה (עדיין) לא חושבים ככה וגם לא חושבים שאפשר.
אבל לא לעולם חוסן.

א.

[itamar]

התהיה היחידה שנשארה לי היא - מדוע לא לשלוח חיילים ללא הנשק אם הוא ממילא מנוטרל ? הרי זה כמו להגיש את הנשק לעבריינים באמצעות שליח.

זו כנראה התובנה הכי נכונה.
בשביל מה לשלוח את החייל חמוש? מספיק לצייד אותו בתרסיס פלפל חזק נגד כלבים.

ובשביל מה לטרוח לגנוב כלי נשק אחד כשאפשר לרוקן מחסן שלם?
בחיי שדובר צהל צריך לנהל שיחה צפופה עם אחד מהמנהיגים של המגזר.

א.

[ניר ל]

בשבת ביקרנו את אחד הבנים בגוש עציון, הם מסתובבים עם מחסניות בנשק גם כשהם לא בשמירה. בזכות המק-פורק גם לא מבצעים להם פריקות נשק בכניסה לבסיס בניגוד למה שהיה בזמני שגם בתוך לבנון וגם בתוך עזה פרקנו את הנשק בתוך הבסיסים/ מוצבים.

חבר את זה לדברים של השופט בבקשת הארכת המעצר של חוטפי הנשק ותבין שהצבא לא רואה באיזור שפרעם כל סכנה בטחונית לחיילים ולא ציפה שיותקפו בשטח לגרסתו. צריך שיהיו קרבנות כדי שניתן יהיה לקבוע שהאיזור מסוכן או שלא הייתה סבירות לשלוח חייל ללא נשק או לבד בלילה, גם כשזה יקרה - פשוט יפסיקו לנווט שם, או ינווטו בחוליות.

[itamar]

חבר את זה לדברים של השופט בבקשת הארכת המעצר של חוטפי הנשק ותבין שהצבא לא רואה באיזור שפרעם כל סכנה בטחונית לחיילים ולא ציפה שיותקפו בשטח לגרסתו. צריך שיהיו קרבנות כדי שניתן יהיה לקבוע שהאיזור מסוכן או שלא הייתה סבירות לשלוח חייל ללא נשק או לבד בלילה, גם כשזה יקרה - פשוט יפסיקו לנווט שם, או ינווטו בחוליות.

אני לא יודע אם זו היתממות או טימטום.
חייל הוא יעד לפיגוע באשר הוא נמצא.
על אחת כמה וכמה שכשהוא לבד בשטח בלילה. שבח"ים ובינהם חוליות שמצפות להזדמנות המתאימה לא חסר.
ביחוד באיזורים בהם יש אוכלוסיה אוהדת בהם הם יכולים להטמע.

אז המקרה הזה הסתיים בנס כפי שהסתיים.
לא בטוח שהמקרה הבא יסתיים ככה.
גם אם ינווטו בזוגות או חוליות עם נשק מנוטרל זה לא יעזור.
במקום אחד, הם יחטפו/ירצחו שלושה.

א.

[ניר ל]

זו חשיבה מערכתית, לא מסתכלים על מקרים בודדים אלא על המספרים הגדולים, מה ההסתברות לכל אירוע ומה ההשלכות שלו.
מה יהיה המחיר של להדליק את המגזר לעומת חיים של חייל או שניים כל מספר שנים. יש מחיר שהמדינה מוכנה לסבול בשביל לשמור על מצב קיים ולא להחמיר אותו.

[סיורניק]

זו חשיבה מערכתית, לא מסתכלים על מקרים בודדים אלא על המספרים הגדולים, מה ההסתברות לכל אירוע ומה ההשלכות שלו.
מה יהיה המחיר של להדליק את המגזר לעומת חיים של חייל או שניים כל מספר שנים. יש מחיר שהמדינה מוכנה לסבול בשביל לשמור על מצב קיים ולא להחמיר אותו.

חשיבה מערכתית זה שם יפה ל"נסתכל על הטווח הקצר בלבד ו"נדחה את ההתמודדות עם הבעיה ואולי האסון יקרה במשמרת של המחליף שלי".
עוד מילים נרדפות לזה - פחדנות, התקרנפות, פוליטיקה ואולי אפילו שחיתות.

[itamar]

זו חשיבה מערכתית, לא מסתכלים על מקרים בודדים אלא על המספרים הגדולים, מה ההסתברות לכל אירוע ומה ההשלכות שלו.
מה יהיה המחיר של להדליק את המגזר לעומת חיים של חייל או שניים כל מספר שנים. יש מחיר שהמדינה מוכנה לסבול בשביל לשמור על מצב קיים ולא להחמיר אותו.

אני לא חושב שהמגזר נדלק היום כל כך בקלות.
המגזר היום מעוניין בעיקר בשקט, פרנסה ואיכות חיים קרובה ככל האפשר לשלנו.
שלא לדבר על כך שהמגזר הוא הסובל העיקרי מכל העשבים השוטים שבקירבו.

רק לפני זמן לא רב ירה אזרח בגנב רכב מהמגזר והרג אותו.
למעט מחאה רפה של בני משפחתו ראית את המגזר עומד על הרגליים האחוריות ומתקומם?

לפני כמה שנים היה הפיגוע של נשאת מילחם בדיזנגוף, ערבי ישראלי בן למשפחה מאד מיוחסת במשולש.
עד לחיסול שלו, בערערה כל הישובים בסביבה נסרקו במסרק דק על ידי המשטרה, צבא וכוחות הביטחון.
ראית מישהו מתקומם ועומד על הרגליים האחוריות?

ועם כבר חשיבה מערכתית...
אתה חושב שפיגוע שמבוצע על ידי ערבי ישראלי לא יכול להדליק את המגזר?
ומה עם אירוע חטיפה של החיילים לתוך השטחים? העלאת סירטוני החטיפה רצח שלהם לאינטרנט?
אם אתה זוכר החטיפה והרצח של 3 הנערים הביאה למבצע צוק איתן בעזה.

כמו שאתה רואה לחשיבה מערכתית יש עוד כמה פנים ולכל אירוע כזה יש את ההשלכות שלו.
אני עדיין חושב שהתסריט של חייל שמגן על חייו הרבה פחות גרוע מכל האופציות האחרות.

א.

[ניר ל]

זו החשיבה של הצבא, לא שלי...