זהו שלום לאקדח ולרשיון

[itamar]

כמו הטלפונים, פעם היו לכל החיים, היום מחליפים יותר מגרביים..
גידי רק בריאות ונחת לך.

פעם עשו דברים שלא מתקלקלים.
אני משתמש בסט סכום תוצרת רוברט קלאס גרמני שיוצר בתחילת המאה שעברה. סבי היה הסוכן שלהם.
התחייבות היצרן הייתה שזה לא מחליד ונשאר חד לעד.
יודע מה, 100 שנה עברו וזה לא החליד והרבה יותר חד מסכומים שקניתי שנה שעברה.

א.

[spy]

....כמה קל היה אז וכמה יותר מוקפד היום ובצדק לקבל רשיון לאקדח...

ראשית, מאחל המון בריאות ואריכות ימים.

הייתי שמח אם תרחיב, מדוע אתה סבור שהשיטה הנהוגה היום טובה יותר.

[ניר ל]

Spy השיטה עובדת היום בכמה ערוצים - קודם כל לייצר סלידה מנשק , אח״כ להקשות על האפשרות לרכוש ולהחזיק נשק, שכבה שלישית אלו הארגונים הרדיקאליים שמזדעקים לבג״ץ בכל פעם שנראה שהגישה קצת מתהפכת, שכבה רביעית בג״ץ עצמו ? בקרוב נדע...

אני לא יודע אם זו שיטה או סתם ברדק, אם הארגונים הרדיקליים הם עוד זרוע של היד המכוונת או שהם רק מנצלים את המצב שאין יד מכוונת, מה שבטוח הוא שהאינטרס של מי שנלחם בחימוש הציבור הוא לא דאגה לחיי אדם - אם ככה אז היה נלחם בנושא תאונות העבודה באתרי בנייה, לא בבעיה שאיננה קיימת ולא הייתה קיימת גם כשאחוז כלי הנשק ביחס לאוכלוסיה היה גבוה פי ארבעה.

[גדעון מצגר]

השיטה טובה יותר כי הפיקוח הדוק יותר ומאפשר לדעת למי יש מה.בדיוק יותר גבוה.בשעה שלפני חן ואני מדבר על שנות השבעים שישים היו אנשים שהחזיקו אקדח ברשיון. ומשרד הפנים לא הופיע שום רישום שלהם .לא רוצה ליצור מצב בו אני חושב על ברדק רישומי.אבל היה כזה..
שלא לדבר על פקידי הרישוי נוסח ההיא מעכו. שכל העולם קד לה קידות כל בוקר.ובכלל פקידי רישוי הנשק היו המלכים הבלתי מוכתרים של המשרד.. והיום מצב כזה לא קיים. האנשים במשרד יותר אדיבים. יותר משכילים. ואין שם לדעתי שום העדפות.
לך ניר:
אתה צודק .אבל... זה לא מבטל שום מילה ואות מדבריי
להוא שרוצה לקנות את האקדח הבול אולטרא .האקדח נמצא היום לפי מיטב הבנתי במיכלין חיפה.בחנות הנשק שלהם.

[ניר ל]

גידי, שנות השישים זה עדיין סמוך לשואה ולמלחמת הקוממיות, הדור ההוא בהחלט הבין את חיוניותו של נשק מגן לצורך שרידות. לוחמים ולוחמים לשעבר אספו/ אגרו נשק שלל כמו שניצולי שואה וצנע אגרו מזון. הימים האלה חלפו. ברדק רישומי היה כי לא כולם היו ממוצא ייקי ולא היו רשתות מחשבים.
הפקידים בהחלט היו בעלי סמכויות נרחבות לטוב ולרע, היום הם רק פקידים.

[Everest]

כמו הטלפונים, פעם היו לכל החיים, היום מחליפים יותר מגרביים..
גידי רק בריאות ונחת לך.

פעם עשו דברים שלא מתקלקלים.
אני משתמש בסט סכום תוצרת רוברט קלאס גרמני שיוצר בתחילת המאה שעברה. סבי היה הסוכן שלהם.
התחייבות היצרן הייתה שזה לא מחליד ונשאר חד לעד.
יודע מה, 100 שנה עברו וזה לא החליד והרבה יותר חד מסכומים שקניתי שנה שעברה.

א.

אני לא מאמין לך. אתה חייב להזמין אותי לארוחת ערב ולהראות לי את הסכו"ם.

[Gunslinger]

רק בריאות

[itamar]

כמו הטלפונים, פעם היו לכל החיים, היום מחליפים יותר מגרביים..
גידי רק בריאות ונחת לך.

פעם עשו דברים שלא מתקלקלים.
אני משתמש בסט סכום תוצרת רוברט קלאס גרמני שיוצר בתחילת המאה שעברה. סבי היה הסוכן שלהם.
התחייבות היצרן הייתה שזה לא מחליד ונשאר חד לעד.
יודע מה, 100 שנה עברו וזה לא החליד והרבה יותר חד מסכומים שקניתי שנה שעברה.

א.

אני לא מאמין לך. אתה חייב להזמין אותי לארוחת ערב ולהראות לי את הסכו"ם.

על רעיון ארוחת הערב אנחנו נעבוד בהמשך, בנתיים אני מצרף קישור לתמונות שצילמתי
https://ibb.co/pbjMvBn
https://ibb.co/zf9y54g

מציע לך גם לחפש בגוגל ולבדוק מתי בדיוק חברת Robert Klaas יצרו סכומים לבית,
מה הם מייצרים היום ומה הם ייצרו בתקופת מלחמת העולם השניה :)

א.

[philip.kogan]

תודה על האיחולים לבריאות והמשך לשואלי איזה אקדחים היו לי אז לא כול זכורים לי פרט לאקדחי השירות שלי במשטרה וב....

מר' מצגר,
ראשית כל תודה רבה על התשובה, כפי שחשבתי אכן היו לך כלים מעניינים שאנו היום כבר לא נראה אלא עם כן במוזיאון או אוסף כזה או אחר.
חשדתי שהיה לך webbly אקדח מדהים!!! יריתי בהם בכל הזדמנות שהיתה לי בעבר, מעריך ואהב את התופים שלהם מאד.
ואכן התחמושת לרוב *#&%^*&#$.

מסכים אם כל מילה לגבי התנהלות מ.הפנים בעבר לעומת בט"פ היום.
הבדל של שמיים וארץ, היום הרבה יותר מסודר ונגיש.
אגב, הבלגאן של משרד הפנים לא הסתיים בשנות השישים-שבעים והמשיך הרחק לתוך שנות השמונים ותחילת התשעים.
אני עד לפני שנים בודדות עוד ההייתי צריך להתמודד עם הבלגאן שהיה אז רישום שגוי, תיוק חסר או כלל לא נמצא ועוד ועוד......
עד לפני ארבע שנים משטרת ישראל עוד חיפשה את רובה האויר (רישיון הנשק הראשון שלי) שקיבלתי ב88', רובה שהיה אצלי שנה בלבד נמסר חזרה לסוחר (שכבר לא קיים עשרות שנים....) ואישור המכירה נמסר ביד לפקידת הרישוי בלשכה בפ"ת.
כמות סיפורי ה"זוועות" שאני עברתי כתוצאה מההתנהלות הקלוקלת של מ.הפנים ארוכה...

שוב תודה לך בריאות ואושר.
נ.ב. וגם אם אתה לא יורה פעיל כרגע אני לפחות אשמח עם עוד תחלוק איתנו כאן מהידע והנסיון שלך בתחום.
אין תחליף לניסיון המעשי שבא עם הזמן!

[GUSS]

לא היתה להם מיומנות בהכנת סכון מיהודים.
אז יצרו לSS.כידונים וביונטים[ רק לצורכי הטקס] ומידי יום שיפוד יהודים,,,,מחירים מעולים ברשת...
היום ניתן לרכוש אולרים כשרים לבעלי זיכרון חלש...

[GUSS]

ב שנת 73 כן במלחמה, נמסר ליwebbly חדש בקופסה ללא תחמושת.. העדפתי, סכין קומנדו,,,

[philip.kogan]

ברדק רישומי היה כי לא כולם היו ממוצא ייקי ולא היו רשתות מחשבים. הפקידים בהחלט היו בעלי סמכויות נרחבות לטוב ולרע, היום הם רק פקידים.

הי ניר,

אין קשר למוצא העדתי של הפקיד/ה ממש לא....
אלא לצורת העבודה וההתנהלות, היו פקידי רישוי נשק (כפי שהם נקראו אז) מסודרים יותר והיו כאלו שבכוונה תחילה שמרו על אנדרלמוסיה סביבם.
אגב החל מסוף שנות השמונים ואילך כן היו להם מחשבים במיוחד לפקידי רישוי נשק.
אני זוכר היטב את המסוף שעמד בצד (עם מסך מונוכרומטי צהוב) אצל פקידת הרישוי בפ"ת.
וגם זוכר איך הגברת התעלמה ממנו באופן מופגן והמשיכה לעשות הכל בניירת וכתב יד (מה שהוביל ללא מעט טעויות).

ובאותם זמנים אם אצל פקידת רישוי הנשק בכ"ס היה הרבה (משמעותית) יותר מסודר.

[philip.kogan]

ב שנת 73 כן במלחמה, נמסר ליwebbly חדש בקופסה ללא תחמושת.. העדפתי, סכין קומנדו,,,

ברור שעדיף סכין על אקדח ללא תחמוש.... אז הוא הופך להיות משקולת או 'פטיש לא מוצלח'.

היתה סיבה אחרת לוותר על ה webbly (מלבד העובדה שהוא היה הנשק של ה"קלגס" הבריטי)?

[גדעון מצגר]

אגב כייקה בן לייקים מנהריה לשעבר אני מוכן תמיד לקבל תמונות של הסכו'ם המדובר.
הסיפור היפה ביותר שאינני זוכר אם העליתי אותו כאן בפורום הוא חלק גדול מחיי וגלגולם .בעיקר בנושא הנשק הפרטי.
כשאבי שהיה שחקן תיאטרון צעיר ומפורסם בברלין ואשתו ובנם שהיה אז בן -10 ואם אבי סבתי עליה'ש הגיעו ארצה בשנת 1933 בבריחה מבוהלת מהנעשה בגרמניה אחרי שאבי קיבל הודעה שאינו יכול יותר להמשיך להיות פעיל בתיאטרון ולעסוק במשחק. בגלל היותו יהודי.
אבי עלה ארצה דרך נמל יפו עם כל החמולה הוא נשא באחת מצרורות המטען שלו אקדח וולטר קטן 36 השיטה אז הייתה שמי שמגיע לנמל ורוצה לרדת מהספינה לחוף יורד לסירה ערבית ממנועת או נושאת משוטים.עם הפקלאות ומשלם לבעל הסירה במזומן או בתכשיטי זהב בהתאם למה שמסכמים מראש. אבי ומשפחתו הגיעו לנמל בסירה ערבית בנמל המתינו לאבא פעילי עלייה שידע מראש על בואו .וכשהגיעו להכשרה שלהם בקיבוץ גניגר ופרקו את החבילות התברר שהאקדח נגנב באותו פרק זמן שבין האונייה להגעה לנמל עם הסירה...
לאבי לא נותר אלא להרים ידיים וזהו..
חלפו שנים בנתיים אני גדלתי והגעתי למשטרת ישראל כשוטר מהמניין.ובאחד מפרקי התפקיד שלי במשטרה.נתמניתי להיות רכז מודיעין של אחת התחנות בצפון.ובזמן מסויים כשאני מבקר באחד הקיבוצים ת.פ התחנה שלנו אני פוגש בחבר משק מפורסם מאוד שהיה מאנשי השי' של ההגנה.ועם קום המדינה שירת בשב'כ.והאיש מבקש לשוחח איתי נפגשים אצלו בבית והאיש מוסר לי אקדח וולטר קטנטן .צמוד לרשיון נשיאת הנשק .ואומר לי.תשמע אני מאוד חולה אין לי פנאי וחשק לגשת למשטרה ולמשרד הפנים עשה עימי חסד קח אותו את האקדח תן אותו למי שצריך ושחרר אותי מהרשיון.לא יכולתי לעשות זאת אבל התקשרתי בט'ל של אז לרמ'ח התחנה סיפרתי לו במה מדובר וקיבלתי אישור תמורת החתמת האיש על נייר שהוא מוותר על האקדח לקחת אותו לחדר הנשק של התחנה או למפעל הראוי חדר הנשק במשק.לקחתי את האקדח ומשהו עשה לי את זה פניתי למוסר ואמרתי לו ספר לי את הסיפור מה עומב מאחורי .ואז ההוא מספר לי על איזה .בן כנופייה באחד הכפרים באזור ת'א של שנות השלושים+ שנתפס ע'י אנשיו ונהרג בנסיון המלטות והאקדח נמצא אצלו.ושוב אייני זוכר כאן שוב את השתלשלות העניינים בדיוק אבל.הוא לקח את האקדח ועם קום המדינה קיבל רשיון רשמי.וזהו.לקחתי את האקדח וההרגשה שלי הייתה מדובר באקדח של אבי עלה'ש .כשהאקדח הגיע לתחנה .בקשתי לקבלו ולקבל עליו רשיון רשמי ונענתי בחיוב למרות שהיה לי אז כבר אקדח משלי שאינני זוכר איזה.נשאתי שני רשיונות לאקדח.ולפי המ'ס החרוט על אקדח הוולטר הגענו למסמך שאיר שאכן זה היה אקדחו של אבי.אינני רוצה סתם להלעיטכם בכל התכתובות וכ'ו .בסופו של עניין האקדח עם המסמך שמאשר שהיה של אבי איננו איתי.המסמך נשרף בדליקה שפרצה אצלי במשק ובחלק מביתי
האקדח נמסר למשפחת האיש מהקיבוץ לבקשתם.כשלא יכולתי יותר להחזיק בעוד רשיון וחבל היה לי להשביתו. שוב ממרומי גילי קשה לי לזכור חלק מהפרטים במדוייק.אבל הנה לכם משהו עניין שכבר סופר כאן במדוייק יותר בפורום.באחד הפעמים..והגלגולים .

[גדעון מצגר]

פיליפ מגיב יקר תודה על הנכתב ואני רוצה לאמר לך כשוטר באותו פרק זמן של שנות התשעים הראשונות גם אצלי חיפשו בתכתובת רובה שנמסר שנים לפני כן לחבר שהוציא עיליו רשיון.ולאחר פרק זמן משבית אותו וקיבל אישור על ההשבתה.
האשמה הייתה באותה פקידה מהצפון ומכריה. במשרד שוב לא אכנס לזה אבל למזלי כייקה בן ייקים שמרתי מסמכים ולמזלי מצאתי את המסמך ושלחתי פקיד הרישוי בחיפה איש נחמד מאוד שהלוואי על כולם.והעניין נסגר.
יתרה מזו קיבלתי מחבר אקדח מסוג סטאר שהאיש הסב אותו שיירה כל תחמושת כולל של עוזי.מה בדיוק עשה אינני מבין בזה.ורצתי מייד למשרד הפנים בעכו להוציא עליו רשיון.בגלל סכסוך מטומטם של אותה פקידת רישוי שכעסה על כך שפעם פניתי לבוס שלה בירושליים כי היא סירבה להנפיק לי כדורים לרובה זעיר שהיה לי והוא כעס עליה והורה לה מייד לתת לי אישור לקניית תחמושת.
היא ניצלה את ההזדמנות וסירבה להנפיק לי רשיון לאקדח בטענה של יש לך כבר אקדח והחלפת כבר יותר מדיי.אינני זוכר מי נתן לי אז את מ'ס הט'ל של הבוס החדש שלה במשרד הפנים כועס כולי ייצרתי איתו קשר וסיפרתי לו מי אני ושאני השוטר שהיה בתקרית הפח'ע בחוף נהרייה ועוד ועוד ושאותה פקידה מסרבת לתת לי רשיון. וכאן אני מספר את מה שקרה ואפילו אני קשה לי לתפוס זאת. לא עברו עשר דקות מהשיחה שלי איתו והגברת מתקשרת אליי מתנצלת ואומרת לי לבוא אליה מיידית בל לקבל תור וחצי שעה אחרי כבר נשאתי את הסטאר ברשיון אחיר התנצלות של הגברת שטענה שהתבלבלה וכ'ו. אגב אז ניצלתי את ההזדמנות וקיבלתי ממנה את רשימת האקדחים שהיו לי לאורך השנים.אני חחיב למצוא את הרשימה ולפרסם כאן בפורום