תגובת "לחימה-או-מנוסה" Fight-or-Flight וזיכרון שרירים

[GA1]

עקב שיחה מעניינת עם ניר ל ( קישור לשיחה:
viewtopic.php?f=1&t=20090#p171567 )
הגעתי למסקנות שהזכירו לי משהו ששווה לשתף אותו, עקב כמות אוחזי הנשק שגדלה לאחרונה:

דיברנו על מצב שבו צריך להחליט האם לפעול תמיד בדרך פעולה אחידה,
או להשאיר שתי דרכים, ולפעול - תחת לחץ - "בהתאם למצב".

למען האמת, זו לא שאלה של זמן. פשוט לא יהיו מחשבות -
במצב של "לחימה-או-מנוסה" החלק החושב (קליפת המוח) מנוטרל
הגוף פועל בשליטת חלקים בסיסיים ו"פרימטיביים" יותר (האמיגדלה).

לכן, אין טעם לאמן את המוח בלחשוב מהר במצב חירום, החלק החושב הוא לא זה שמניע אותך.

ראו קישור:
http://davidson.weizmann.ac.il/online/m ... 7%A8%D7%97

מי שרוצה לדעת עוד על מצב "לחימה-או-מנוסה" Fight-or-Flight יכול למצוא גם אתרים וגם סרטונים ב-YouTube המדברים ספציפית בהקשר של נשיאת אקדח והגנה עצמית.

אגב, לגבי תרגול מיומנות, מכיוון שיש חלקים נוספים במוח מלבד החלק החושב,
זו הסיבה שמתרגלים כל-כך הרבה ומנסים לשמר "זיכרון שרירים" (Muscle Memory)

פעולה נכנסת לזיכרון שרירים אם חוזרים עליה אלפי פעמים (5,000)
הבעיה היא שזוהי מיומנות שלא מחזיקה מעמד ללא תחזוקה תמידית - זיכרון שרירים מתמסמס תוך חודש-חודשיים.

[משתא]

צריך לציין שלא בכל מצב בו יש איום בקרבתך המנגנון הזה פועל.
כמו גם בקישור שנתת, הלחץ הנפשי מהווה פקטור מאוד משמעותי בהפעלה של המנגנונים האלו.
בלי קשר לזיכרון השרירים, תרגולים פיזיים וסימולציות בדמיון דווקא כן יכולים להוריד את רמת המתח כאשר יש איום ולאפשר לך תחושת שליטה במצב, ובכך להקטין את ההשפעה של המנגנון הזה.
וכדרך אגב יש תגובה הרבה יותר בעייתית-קיפאון (Freeze, fight or flight).

[GA1]

נכון והדרך אגב נכון מאוד. רואים את זה גם אצל בעלי חיים בטבע שחוצים כביש ו"נלכדים בקיפאון" מסינוור הפנסים.

אצל אנשים התופעה נקראת פחד משתק.

זיכרון שרירים הוא באמת נושא נפרד.

[סיורניק]

כדי להתמודד עם התופעות האלו המציאו את המושג שנקרא "תרגולת".
סט קבוע ופשוט של פעולות בסיסיות שחוזרים עליהן מאות ואלפי פעמים עד שהן הופכות להרגל.
הרעיון הוא שנהיה כל-כך מתורגלים בתגובה למצב חירום, שהפעולה תתבצע כמעט באופן אוטומטי בלי צורך לחשוב.

תופעה נוספת שעלולה לצוץ (בתאוריה, שנויה במחלוקת ויש דעות לכאן ולכאן) היא שליטה פחות טובה במוטוריקה עדינה ונטייה לבצע מהלכים בסיסיים ומגושמים.
זה עלול להשפיע על לחיצת ההדק, הדיוק בתמונת הכוונות, הפוקוס של העין וכו'

http://www.itstactical.com/warcom/firea ... ng-stress/


באנגלית אומרים:

If you become involved in a crisis situation, you will not rise to the occasion but, rather, default to your level of training

המשמעות היא שבמצב חירום ולחץ, פחות סביר שתמצא את הכוחות והיוזמה כדי למצוא את הפתרון האופטימלי לבעיה, אלא יותר סביר שתסתמך על האימון / ידע / הרגלים שהיו מוטמעים בך קודם.

[GA1]

שמח שאתם מעלים עוד מקורות. זו בדיוק הכוונה.

לאור זאת, סתם שאלה: עדיין מלמדים בצה"ל הבחנה בין מעצורים ברובה? ובאקדח?
באזרחות אני מכיר Tap, Rack, Bang

[סיורניק]

שמח שאתם מעלים עוד מקורות. זו בדיוק הכוונה.

לאור זאת, סתם שאלה: עדיין מלמדים בצה"ל הבחנה בין מעצורים ברובה? ובאקדח?
באזרחות אני מכיר Tap, Rack, Bang

ברובה לימדו אותי להבחין מה מצב הנשק (איפה המכלול נמצא) ולפי זה לתפעל. בתנאי חושך לימדו ש"כל מעצור הוא מעצור שני" (הוצאת מחסנית, שקשוק פעמיים בזווית להוצאת התרמיל/כדור, הכנסת מחסנית ודריכה מחודשת), כי מכה-דריכה אחרי מעצור כלשהו יכול להביא להזנה כפולה וליצור מעצור נוסף. מצד שני זה יכול להיות בעייתי אם מדובר בגמר תחמושת ולא זיהית והכנסת את אותה המחסנית.

באקדח לימדו אותי באזרחות לעשות אותו דבר, אבל בתנאי חושך למשש עם היד כדי להבין איפה המחלק ומכך איזה סוג מעצור.

במא"ג הטיפול המיידי הראשוני במעצור הוא פד"מ (פעולה דחופה מיידית) שהיא בעצם מכה-דריכה.

[GA1]

הרעיון הוא שנהיה כל-כך מתורגלים בתגובה למצב חירום, שהפעולה תתבצע כמעט באופן אוטומטי בלי צורך לחשוב.

http://www.itstactical.com/warcom/firea ... ng-stress/
.

כתבה מעולה !
במקום לחזור כמו קופים על מה שלמדו ולהעביר את זה הלאה, הם פשוט מג.לים את האמת.

והמושג Procedural Memory (מה שנקרא בצבא "בנוהל") וההסבר הנלווה לו בהחלט עושה היגיון, אפילו מניסיון בתחומים אחרים.

אהבתי.