חוויה של קנית נשק בארץ

[אלדר]

חשקה נפשי באקדח חדש. לפי דרישותיי לנשק התלבטתי בין גלוק 17 לבין סמית M&P. הקת של הגלוק אינה יושבת לי טוב ביד, לכן היו לי תקוות לגבי גלוק דור 4. החיפושים העלו עובדות הבאות: הנשק קיים בארץ , לפחות לפי הטענות של בעלי חנות קרב בירושלים ומחירו שם 6500 ₪. לדעתי זה סכום מוגזם בעליל. להזכירכם ההפרש בין גלוק דור 3 לבין דור 4 בארה"ב מסתכם בעשרות דולרים, גג- מאה. המשכתי בחיפושים.
עוד כמה חנויות ענו שאין להם דור 4, ואין אפילו בכוונתם אפילו להזמין אותו. טוב, כל אחד והחלטות שלו.
לפני מספר ימים התקשרתי לחנות נשק בכפר סבא, זה שנמצא בבן יהודה 69. כן, אמרו לי, יש להם דור 4, תחילה לא רצו לדבר על המחיר בטלפון, אך בסופו של דבר נאמר לי מדובר בסכום בסדר גודל של 5000 ₪. טוב, זה כבר נשמע יותר טוב. אני כבר הבנתי שלמוכרי נשק יש שער חליפין משלהם, ואם גלוק דור 3 עולה סביב 4000-4200 ₪, אז דור 4 (עד מאה דולר הפרש) יעלה 5000. בסדר.
הבוקר הגעתי לכפר סבא, תחילה לא מצאתי את החנות, לאחר צלצול בחורה שענתה לי כיוונה אותי ביעילות אל החנות.
לאחר שהסברתי לה מה אני מחפש, היא הוציאה מזוודה עם גלוק (שלי?? לא כל כך מהר). כאשר פתחתי את המזוודה נתגלה גלוק חדיש דגם 19, אבל... דור 3. שום קתות מתחלפות, מראה של ידית אחיזה לא של דור 4. טוב, הסברתי לבחורה שזהו דור 3, ודיברתי לגבי דור 4 וגלוק 17. היא הרימה כמה טלפונים ואמרה לי שאין כעת גלוק 17, ומה שאני רואה זהו דור 4. וכן הוא עולה 5000 ₪. לבסוף לאחר עוד שיחת טלפון היא הציגה את "ההוכחה החותכת": אתה רואה את מספר הנשק? כן- השבתי. יש פה ארבע אותיות היא המשיכה. אז זהו דור 4! כאן קטעתי את השיחה. באמת היה די מבאס להגיע לכפר סבא מאשדוד בכדי לשמוע בדיחות לא מהסוג הטוב.
הבנתי שאני יורד מעניין של גלוק. טוב, מה לגבי S&W? הדרמתי לתל אביב ללהב. שנכנסתי לחנות, ראיתי שאין קונים, ישנם מעבר לדלפק שני חבר'ה שכל אחד מחובר למסך של המחשב שלו, ועם חוסר רצון אחד מהם קם וניגש אליי. בקשתי להראות לי את הM&P. כן ישנו במלאי, הינה על התצוגה, אין אפשרות לירות כי אין במטווח. החזקתי את האקדח ביד. הקת הסטנדרטית יותר טובה מגלוק ביד שלי, אך רציתי יותר, ביקשתי לנסות עם קת הקטנה. תווי פנים של המוכר נהיו עוד יותר "חמוצים" ואמר לי שאין אפשרות כזאת. כאן התנצלתי שהפרעתי להם באמצע עבודה חשובה ויצאתי מהחנות.
הדרמתי עוד יותר. תחנה הבאה מאיר רוט. טוב, כאן אין הרבה מה לספר. השרות כמו תמיד ברמה, הקתות על ידית האקדח התחלפו במהירות האור, ההזמנה נקלטה (לא היה דגם הספציפי שרציתי), וכל זה במחיר בכמה מאות שקלים פחות מלהב.
אז מה קורה כאן? לגבי כפר סבא עד כמה שאני מבין האבחנה המבדלת היא בין בורות וחוסר מקצועיות, לבין שיטת "מצליח" לבין הטעיה מכוונת.
במקרה של להב סתם שרות גרוע לטעמי כי באמת נראה שלא אכפת להם האם אקנה או לא אקנה אקדח מהם
מעניין אותי האם זה נובע משוק גוסס או זהו עניין של תרבות אישית של כל סוחר וסוחר?

[asafii2]

ידידי שרות הלקוחות במדינתנו תמיד היה ירוד(בלשון המעטה), אין קשר לזה שהשוק גוסס, שרות צריך להיות אדיב אכפתי ומנומס זוהי פשוט התרבות כאן בארץ, המוכר מתייחס אליך כנודניק ולא כלקוח.

בלהב אם היית נתקל במדריך הירי אבי שמאי(גם מוכר בחנות) היית מקבל יחס נהדר, את שאר העובדים שם אני לא כ"כ מכיר אבל גם בעבר שמעתי שהם אנתיפטים.
מאיר רוט זה אמריקה, שרות אדיב סבלני ואיכותי, מטווח סגור מהיפים בישראל מחירים הוגנים מאד, אז באמת למה לרוץ רחוק?

בהצלחה,
אסף

[אלדר]

רצתי רחוק כי רציתי גלוק דור 4.
לפחות למדתי שיטה אולטימטיבית לזיהוי דור של אקדח - כמה אותיות יש במספרו

[~Hunter~]

הא, ידידי, אתה פשוט לא הבנת את הקטע, דור 4 עם גב קט מתחלפת זה לחנונים. דור 4 של החברה המגניבים זה בעצם דור 3. ואם מדברים ברצינות, אז אכן, מה שעזו לך בכפר סבא מאוד מזכיר לי את התרגילים של מתווכי נדל"ן. זכור לי מאוד איך דירת 4 חדרים באיזור שקט במחיר 700 ש"ח הייתה הופכת ל מיליון ש"ח עם חזית לרחוב מרכזי ברגע שהייתי מגיעה לסוכנות תיווך.
האנשים האלה לא מתביישים לבזבז את זמנך בשיטת המצליח.

[אלדר]

כעת אני לא בטוח מה יש בירושלים. אולי גם הם מוכרית דור 3 כ"ד. המחיר מתאים

[ליאור45]

אקדחים חדשים היורים אש חיה קניתי עד עתה בשני מקומות בישראל - מטווח העיר נתניה (3 אקדחים), מאיר רוט בראשל"צ (3 אקדחים). שני המקומות מצוינים מבחינת שירות ותיאום ציפיות. דובר באקדחים שהיו במלאי בחנויות באותו הזמן ועובדים שידעו בדיוק כיצד למכור לקונה שיודע בדיוק מה הוא רוצה לקנות.

כמו כן קניתי אקדח אוויר בנשק הצפון במגדל העמק וגם שם השירות היה בסדר גמור.

[itamar]

את להב אני מכיר מסוף שנות ה-70 של המאה הקודמת.
היחס שם היה חמוץ ואנטיפטי מאז ומתמיד.
את הכסף שלהם הם עושים מלקוחות מוסדיים גדולים, מערכת הביטחון, צהל, ועוד כל מיני עסקאות מעסקאות שונות בחו"ל כמפיץ של תעשיית הנשק בארץ.
אנחנו רק מפריעים להם בדרך, וטוב היו עושים אם היו סוגרים את החנות לקהל הרחב. ככה גם היו מתבאסים פחות אנשים.

בתור יבואן בלעדי של כמה חברות הם גם לא יכולים לקחת מחירים נמוכים יותר מהחנויות שהם מוכרים להם, כך שגם כאן אין מה לחפש שם

בקיצור.. מאיר רוט, קל-וי, מטווח העיר, מטווח קצרין.. וכו.

א.

[hk765]

להב ...
לפני כמה וכמה שנים היה לי "תקל" איתם.
הייתי צריך איזה חלק לאקדח.
צילצלתי ושאלתי אם יש. יש. תבוא תקנה.
באתי - "אין נשק, אי אפשר למכור".
טוב, למה לא אמרתם בטלפון? ככה.
בסוף, אחרי לחץ ועצבים הסכימו למכור.
וזה היה בסך הכל נוקר, לא משהו שמצריך פירוק משני של המנגנון.

[ליאור45]

לא צריך למהר לגנות את להב או כל בית עסק אחר שמתפרנס מסחר חוקרי בכלי ירייה בארץ.

ככל הידוע לי, אין ללהב מתחרים בתחום הרכישה המרוכזת של תחמושת לשימוש אזרחי בארץ ועל זה אני אסיר תודה לחברה זו.

מבחינת נישה בשוק, זה כמו שאני בתור בעל עסק מתקשה לתת שירות עבור סטודנטים ומעדיף לעבוד מול חברות גדולות (אף על פי שפעם הייתי עובד עם סטודנטים והייתי סטודנט בעצמי לא מעט שנים). הדבר לגיטימי ולא צריך להיפגע. החנות אינה מרשה לעצמה בשלב זה לכתוב / להצהיר בריש גלי שהיא לא עובדת עם יחידים, אך זה לא בראש מענייניה.

[Igalah]

אם החברה לא מעוניינת למכור לאזרחים (בבודדים) אז שלא תמכור.
כל כמה זמן מישהו עושה את הטעות הזאת ונכנס ללהב ואז יש שרשור שלם על איך השירות שם על הפנים ובמאיר רוט תיקנו את החוויה.
זה שלהב לא ממש צריכים אותנו, האזרחים, זה בסדר. זה לא אומר שהם לא צריכים להיות שירותיים.
אני לשם לא אתקרב.

[glock34]

לא יאומן המחיר לגלוק בארץ פשוט הגזמה ללא כל רחמים על ציבור הקונים.
בארה"ב גלוק 9ממ לא 34 עולה לצרכן בסביבות 550 ל 600 דולר. אם יש רישיון עבודה עם נשק 400 דולר יעשו את הקסם.
בחישוב גס 2200 שקל? טוב נגזים 3000 שקל לקהל הרחב? 5000 שקל ועוד במקרה הטוב זו הגזמה פרועה לגמרי. דרך אגב ברוב המקרים אין הבדל מחיר בין דור 3 ל 4
וזה לא שזה אקדח אמריקאי אז המחיר שונה.
פשוט ניצול גס ומגעיל בדיוק כמו עם המכוניות בארץ ללא כל בושה דוחפים יד לכיסו של הציבור ומרוקנים ללא שובע.

[itamar]

לא יאומן המחיר לגלוק בארץ פשוט הגזמה ללא כל רחמים על ציבור הקונים.
בארה"ב גלוק 9ממ לא 34 עולה לצרכן בסביבות 550 ל 600 דולר. אם יש רישיון עבודה עם נשק 400 דולר יעשו את הקסם.
בחישוב גס 2200 שקל? טוב נגזים 3000 שקל לקהל הרחב? 5000 שקל ועוד במקרה הטוב זו הגזמה פרועה לגמרי. דרך אגב ברוב המקרים אין הבדל מחיר בין דור 3 ל 4
וזה לא שזה אקדח אמריקאי אז המחיר שונה.
פשוט ניצול גס ומגעיל בדיוק כמו עם המכוניות בארץ ללא כל בושה דוחפים יד לכיסו של הציבור ומרוקנים ללא שובע.

זה לא שאני חס וחלילה מצדיק את הדרך בה עושקים אותו ללא שום בושה אבל:
1. אתה יכול להיות בטוח שלקוחות מוסדיים לא משלמים 5K שח לחתיכה.

2. אתה יכול להיות בטוח שכמות כלי הנשק שנמכרת ללקוחות מזדמנים בכל הארץ בשנה לא מגיעה למספר שמוכרת חנות אחת בטקסס באותו פרק זמן. השוק פה מצומצם, כל משרדי הממשלה מ***נים את סוחרי הנשק בכל דרך אפשרית, אז לא פלא שהם ינסו להוציא את המקסימום מכל עסקה.

3. קח בחשבון שבגלל מגבלות יצוא ואמברגו כן כולל גם מארה"ב, כלי נשק מגיעים אלינו בדרכים עקיפות ועוברים הרבה ידיים. כך גורם כזה מעמיס את הרווח שלו על המחיר הסופי של המוצר שבסופו של יום נופל עלינו.

א.

[glock34]

אכן בדומה לשוק המכוניות הסיומו של יום הצרכן משלם כפליים או יותר ואיך לא הכל עובר דרך הרשיות בארץ אז מה הפלא.
אני לא ממש מודע לאופן בו ניבחר המחיר לצרכן, רק קצת קשה לעיקול התוצאה הסופית.
כניראה שאין הרבה מה לעשות בנידון.
יום טוב.

[yaron_il]

היה כבר דיון ארוך בנושא.
יש כאן קרטל דה פקטו (לאו דוקא מתוכנן).
במדינה מתוקנת כל שוק צריך להיות באחד המצבים: או בתחרות חופשית
או מפוקח מחיר. שוק הנשק (עקרונית, גם שוק הרכב אבל שם זה שונה)
לא מקיים את אחד משני המצבים.
הטיעון של שוק חלש או מרחק גאוגרפי לא רלבנטי.

[רפתן]

את להב אני מכיר מסוף שנות ה-70 של המאה הקודמת.
היחס שם היה חמוץ ואנטיפטי מאז ומתמיד.
את הכסף שלהם הם עושים מלקוחות מוסדיים גדולים, מערכת הביטחון, צהל, ועוד כל מיני עסקאות מעסקאות שונות בחו"ל כמפיץ של תעשיית הנשק בארץ.
אנחנו רק מפריעים להם בדרך, וטוב היו עושים אם היו סוגרים את החנות לקהל הרחב. ככה גם היו מתבאסים פחות אנשים.

בתור יבואן בלעדי של כמה חברות הם גם לא יכולים לקחת מחירים נמוכים יותר מהחנויות שהם מוכרים להם, כך שגם כאן אין מה לחפש שם

בקיצור.. מאיר רוט, קל-וי, מטווח העיר, מטווח קצרין.. וכו.

א.

לאיתמר בהקדשה
שנת 70 תמה מלחמת ההתשה מועדון הקליעה של עמק הירדן בחיתוליו. (קליעה התחלתי בפ"ת אצל לוי גולדברג (ידיד המשפחה) בגיל 12. הרובים הכי דפוקים של הגדנ"ע מגיעים לכאן. וסבא הבטיח לי רובה. עמנואל בן עמרם כתב המלצה והלכנו אחר כבוד לקנות אנשוץ סטנדרטי בלהב.
עבדו - קיבל את סבא שלי בחום. וזכינו לאירוח כיד המלך כולל ניגוב חומוס. לאחר מכן הוזמן עבורי רובה אנשוץ סטנדרטי. כשהגיע נסעתי לקבלו (עם כל הניירת). ושוב קיבלתי יחס וי איי פי הפעם משאול שנסע באותו סופ"ש למשפחתו בטבריה והביא לי אותו עד הבית כדי שלא אגרר עם הקרטון באוטובוס לעמק הירדן. אולי כי זה היה עבדו אולי כי זה היה סבא שלי. ואולי שניהם. מה קרה ללהב רק הם יודעים.... אני שומע דברים לא טובים !!! וחבל.
לפחות מסבא שלי שמעתי על עלילותיו של עבדו ותרומתו למדינה, וגם על משפחתו הטבריינית של שאול שמעתי דברים טובים.
כמו שאומר מודי בר און בסוף - הכל אנשים.
לימים ריכזתי את החוג ואת הרכישות ערכנו בזיניוק את מיכלין פשוט בגלל נוחות כלכלית (הם עבדו עם אשראי של משקי עה"י). גם שם זכיתי לשרות וי איי פי.
תגידו מישהו ניסה לדבר עם להב על הרגשת הקניה שהם חוו שם ?