שמירת אקדח בכספת

[guyweisz]

נכנסתי אמנם לאשכול כי גם אותי מעניין נושא הכספות, אבל אני רוצה להגיב ל SPY, ל"מתבונן מרחוק" ולכל האחרים שחושבים שרשיון נשק משמעותו שצריך תמיד לשאת את הנשק עליך.

אז ככה - מלבד העובדה שלרבים מאיתנו יש בכלל רשיון אחזקה ולא נשיאה (כך שנשיאת הנשק עליך יורדת מהפרק), ושאחרים עוסקים בירי אולימפי או מעשי, לא כולנו רמבואים ולא כולנו מעונינים לשאת את הנשק עלינו כל הזמן. ישנם אנשים שמעונינים לשאת את הנשק רק במצבים שלגביהם הם קיבלו את הרשיון מלכתחילה, למשל מי שמסיע חומרים מסוכנים - מדוע עליו לשאת את הנשק עליו כשהוא יוצא עם אשתו לאכול במסעדה? והדוגמא עם הסופרמרקט בכלל מוגזמת - אין סיכוי בעולם שאני אקח את האקדח עליי לכל מקום, כולל המכולת ממול. כל התפיסה הזאת מבחינתי מעוותת מיסודה. מצד אחד, אני קורא תגובות של אנשים שמעונינים בפתיחות בנושא הנשק, מצד שני הם או אחרים מעונינים שכל העולם ישא את הנשק עליו. לדעתי זה לא נכון ואף מסוכן.

[ramdishon]

אפשר לקבל תרגום לעברית של המוטו בתחתית?

[yuval]

"הטריק הכי גדול של השטן הוא שיכנוע העולם שהוא לא קיים"
התרגום לעברית מתרגום Google לאנגלית.

[guyweisz]

אכן

[spy]

רק לא הבנתי, מה הקשר בין רבמו לבין הרצון לשאת את הנשק בכל זמן...

[נועם]

פס"ד בנושא כספות וביטוח - מעניין לקרוא :

הפוליסה צריכה להקנות וודאות

1983-2008© חיים קליר ושות' http://www.kalir.co.il

חברות הביטוח שותלות בפוליסות הביטוח שהן מוכרות לנו, תנאים הנראים תמימים לכאורה.
אולם בבוא העת, אם חס וחלילה יפול עלינו אסון, אנו עלולים להיווכח, שתנאים תמימים אלה מרוקנים את הפוליסה מתוכן.
שכך קרה לבני הזוג אטיאל ודוד דרי מרעננה.
בני הזוג רכשו פוליסת ביטוח לביתם בחברת הראל. בבית הייתה דלת כניסה עם שני מנעולים. הפוליסה דרשה כי הדירה תנעל בשני המנעולים. למה לא, אמרו לעצמם בני הזוג, ממילא כך אנו נוהגים.
הפוליסה דרשה גם שחפצי הערך יאוחסנו בכספת מעוגנת לקרקע, שמשקלה יותר מ 50 ק"ג. בני הזוג רכשו כספת שמשקלה 120 ק"ג, שכרו בעל מקצוע שיעגן אותה לרצפה ואף הקפידו לדרוש אישור בכתב כי אכן הכספת עוגנה לרצפה.
כעת סברו בני הזוג, נוכל לישון טוב בלילה.
אולם תקוותם נכזבה כאשר באחד הלילות הבית נפרץ.
דרשנו כי תנעלו את דלת הכניסה לבית בשני מנעולי צילינדר, נזפו נציגי הראל בבני הזוג ואתם נעלתם אותה רק במנעול אחד. עוד דרשנו כי הכספת, ממנה נגנבו התכשיטים, תעוגן לרצפת הבית. בפועל הכספת הייתה מעוגנת רק לרצפת הארון בו הייתה הכספת מונחת.
נציגי הראל דחו אם כן את תביעתם של בני הזוג, בטענה כי לא עמדו בתנאי המיגון שנדרשו בפוליסה, והם נאלצו לפנות לעזרת בית משפט השלום בתל אביב.
אכן, מסכימה השופטת מיכל ברק נבו, צודקים נציגי הראל בטענתם כי פוליסת הביטוח דורשת שדלת הכניסה תינעל בשני מנעולים. אולם, שני המנעולים היו בדלת מאז ומתמיד, ללא קשר לדרישות הביטוח. הראל לא הוכיחה כי הייתה דורשת את הנעילה הכפולה גם אלמלא היו קיימים שם שני מנעולים.
מעבר לכך, מוסיפה השופטת, קשה להניח שנעילת המנעול השני, הייתה מונעת את הפריצה. הפורצים הצליחו לעקור את המנעול שכן ננעל. הם הצליחו לעקור כספת בת 120 ק"ג, מתוך ארון האמבטיה ולדרדר אותה במורד המדרגות, תוך שבירת המדרגות. הם הצליחו לעקור את צופר מערכת האזעקה ואת שתי יחידות מקודדי ההפעלה. לאור כל אלה, קשה להניח כי הפורצים לא היו מצליחים לעקור את המנעול השני.
השופטת עושה בעניין זה שימוש בסמכות הניתנת לבתי המשפט בסעיף 29 לחוק חוזה הביטוח, סמכות לפסוק למבוטח את מלוא תגמולי הביטוח גם אם הפר תנאי מתנאי הפוליסה. זאת אם הפרת התנאי לא השפיעה באופן ממשי על סיכון חברת הביטוח.
במקרה זה, מבהירה השופטת, לא הוכח כאמור, שנעילת המנעול הנוסף היתה משפיעה על יכולת הגנבים לבצע את הפריצה.
כעת פונה השופטת לטענתם השנייה של נציגי הראל לפיה הכספת שבבית המבוטחים לא עוגנה לקרקע. אכן זה נכון, מודה השופטת. אולם גם על כך אי אפשר לבוא חשבון עם המבוטחים. הרי המבוטחים הזמינו בעל מקצוע, זה התקין את הכספת ובתום העבודה מסר למבוטחים אישור בכתב כי הכספת עוגנה לקרקע.
השופטת דחתה את טענת נציגי הראל כי היה על המבוטחים לוודא כי בפועל אכן בעל המקצוע עיגן את הכספת לקרקע דווקא.
האישור הכתוב שקיבלו מבעל המקצוע מהווה וידוא ראוי ומספיק, קבעה השופטת. אילו הייתי מקבלת את עמדת הראל, משמעות הדבר הייתה כי חוזה הביטוח יתבטל, אם יסתבר, לאחר קרות מקרה הביטוח, כי המבוטחים טעו, אף אם לא היתה כוונת הטעיה מצדם. עמדה זו לא ראויה ולא נכונה. חייבת להיות ודאות בחוזה ביטוח, שתאפשר למבוטחים להסתמך עליו. לא יתכן ליצור מצב, שבו יתברר למבוטח בדיעבד, כי הפוליסה אינה חלה, בשל פגם שלא היה ידוע לו למרות שעשה את כל הדרוש כדי למנוע אותו.
לכן, פסקה השופטת, למרות שבדיעבד התברר שהכספת עוגנה לתחתית הארון ולא לקרקע, כפי שנדרש, אין בכך כדי לפטור את הראל מאחריות.
בסופו של דיון חויבה הראל לשלם למבוטחיה את מלוא תגמולי הביטוח עבור נזקי הפריצה.
מסמך מספר 751
1983-2009© חיים קליר ושות' http://www.kalir.co.il

[Harel]

כל הכבוד לשופטת!

הראל

[guyweisz]

עכשיו אני שואל את עצמי מה היה קורה אילו היה נשק בפנים.

[argra11]

כל הכבוד לשופטת!

אני לא חושב ככה.

מה שקורה בפועל עם חברות הביטוח הוא ,שכאשר מגיע מקרה הם מנסות לצמצם את החובה שלהם לפיצוי או לבטלו כליל.
אז הם לא משלמות לך ואתה הולך איתם למשפט ,מבזבז כספים על עורך דין, ובמקרה הטוב מקבל את מה שמגיע לך.
מבחינת חברות הביטוח זה נקרא "שיטת מצליח".
רק אתה יכול להפסיד מהשיטה הזו.

רוצה להגיד כל הכבוד לשופטת?
אני מחכה לשופט/ת שיפסוק גם פיצוי ראוי וגבוה מעבר למה שהגיע בכל מקרה למבוטח.
פיצוי שירתיע את חברות הביטוח "מלבוא לבית המשפט עם כל הנסיונות לשיטת מצליח"