סיפור לחנוכה + פרק שני

שלומיתטחנאי

זה לא בדיוק סיפור, כי הכל קרה באמת....
אז ביום שבת (אתמול) סגרירי וגשום, יצאנו לנו (אני ויקי, חבר שלי למי שלא יודע) ברכבת לכיוון העיירה המנומנמת ermont Eaubonne, שם התקיים חצי גמר אליפות צרפת ברובה ובאקדח אוויר לאזור פריז והסביבה (il de france)....
מדובר כמובן באולם ספורט שעבר הסבה למטווח רק בשביל סוף השבוע הזה, עם 100 עמדות, המון שופטים, 15 מכונות שיפוט, בדיקות ציוד, ואפילו "חנויות", שם ניתן לרכוש תחמושת, משקפיים, כפפות וכו'... ואפילו אם יש לכם 1600 יורו מיותרים - רובה p - 700 ....(אני ויקי רצינו לקחת אותו ולברוח...איזה רובה...).
ככה נראה חצי הגמר? מעניין איך נראה הגמר....

איך הגעתי לשם? אז ככה...
מאמני היקר גיא (סטריק), לא השלים עם "ההפסקה הארוכה" שלי, ונתן לי את האי מייל של השופטת Briez , שהיא מאוד בכירה פה בצרפת והיא גם שופטת בין לאומית. ("היא מכירה אנשים, היא יכולה לעזור לך,") שלחתי אי מייל, מה כבר יכול ליהיות?
היא התקשרה אלי, אמרה שהיא עסוקה מאוד, אבל אולי יהיה לה זמן עוד כמה חודשים. סבבה, לא בוער כלום. פתאום מתקשר אלי איזה אחד צ'ארלי. נתנו לו משימה - אני.
חייבים למצוא לבחורה מועדון קליעה!! ואני מנסה להסביר, בשארית כוחותי שזה בסדר, אני לא ממש רוצה לירות עדיין, אפשר להיפגש בחודש הבא.....אבל צ'ארלי לא מבין טוב אנגלית....וכבר אני שומעת אותו מסביר לי באיזה רכבת אפשר להגיע לתחרות.

צ'ארלי, הוא גם שופט קליעה, שכותב על קליעה ונושם קליעה, אבל בעיקר אוהב אקדחים. הוא זקן חביב, שאם יצא לכם לראות את רובין וויליאמס בסרט פיטר פן, אז צ'ארלי נראה כמו הזקן שאיבד את הגולות שלו...
התחלנו להסתובב במטווח, הוא הרגיש מאוד חשוב, הכיר לי אנשים, הראה לי את מכונות השיפוט (הלו, ישראל זה לא רק מלחמות וגמלים, יש לנו את זה גם...), התלהב אנושות מזה שבישראל כותבים מימין לשמאל, ולא הפסיק להראות את הספר שלי לכל מי שרק רצה......
ואז פגשנו את פייר. פייר הוא עסקן. יש לו מטווחים. הוא גם מאוד אוהב בחורות...צעירות.
- "מי את? מה את? מה השיא שלך? היית בתחרות בין לאומית? באמת? עשית פיינל באליפות אירופה במינכן? רגע, ישראל זה אירופה? טוב... אני רוצה אותך במועדון שלי. אצלי יש את כל הקלעים הכי טובים. עוד חודש ושבוע יש את אליפות צרפת, אני רוצה שתשתתפי, אני אתן לך רובה, ציוד, אני אשלם את כל ההוצאות, נסיעה, בית מלון...."
- "תשמע, זה מאוד יפה מצידך, אבל לא יריתי כבר שנה, אין סיכוי....
ואז אני מתחילה לשמוע את מה שמתחולל לי בראש - הם מלחיצים אותי, אני בכלל לא התכוונתי לירות עכשיו, אין לי זמן... הגב שלי גמור, הברך עדיין מציקה, לסחוב את כל הציוד הזה עד הבית שלי? קומה חמישית, אני אמות...להתאמן חודש? לאליפות צרפת....איזה פחד!!!
אבל פייר לא מרפה. הוא מראה לי שהוא מתקשר להזמין לי מקום...
אני נושמת נשימה עמוקה. יקי אומר לי - "השתגעת? ברור שכן!!, זאת הזדמנות של פעם בחיים"
צ'ארלי מסביר לי שאני לא אוכל ממש לקחת מדליה, כי אני לא צרפתיה, אבל אם זה יגיע לזה, הוא ידאג שאני יקבל משהו.....

ושוב אני עוצמת עיניים. לוקחת נשימה ארוכה ואומרת לעצמי - למה לא בעצם? אליפות צרפת? נשמע מגניב...
קבעתי עם פייר להיפגש במטווח ביום שבת הבא. יהיה מעניין - זה בטוח.
המשך יבוא.....

מיכאל · על ידי **מיכאל** » 21 דצמבר 2003, 14:45

ממש נס חנוכה.

האם יש קישור לתחרות שהיית בה?

שלומיתטחנאי

הי רוהר....
שמעתי שעשית חיים בארה"ב...
לא מצאתי תוצאות של אתמול, אולי לא היו כל חצאי הגמר עדיין. בכל מקרה זה האתר של האיגוד הצרפתי - פתוח על הדף של התחרות (הגמר).

http://www.fftir.asso.fr/index.php?ID=& ... cheNum=397

מיכאל · על ידי **מיכאל** » 21 דצמבר 2003, 15:05

מה זה עשיתי חיים....

היינו בהופעה של סימון וגרפונקל.

במטרופוליטן היתה תערוכה מיוחדת של אל גרקו.

הוייקינגס ניצחו.

כל ציוד הקליעה שהזמנתי (גם בשביל אחרים - כולל מעברות) הגיע.

הצעדן · על ידי **הצעדן** » 21 דצמבר 2003, 16:41

שלומיתטחנאי, מחכה בקוצר רוח להמשך הסיפור....
ספר המתח הראשון של הסליק !
כל הכבוד.

נועם · על ידי **נועם** » 21 דצמבר 2003, 20:44

שלומית

ב ה צ ל ח ה ! ! !

נועם.

riko · על ידי **riko** » 21 דצמבר 2003, 20:58

טחנא את הגדולה מכולן !!!!!!!!!!!!!!!! לכי על זה בשיא הכוח !!!!!!!! אולי גם יממנו לך פיזיוטרפיה / כירופרקט / ביו פידבק / פסיכולוג ספורט / טיסות / מלונות / כלכלה / מלגה / ........................
ואז תירי באולימפיאדה בשביל ישראל :lol:

תני בראש

שחר

אילן ב · על ידי **אילן ב** » 21 דצמבר 2003, 22:14

ואללה איך הצליחו להאכיל אותך..............צפרדעים.
כל הכבוד לגיא על התרגיל המבריק (איגוף אנכי)
חסר לך שלא תצליחי!
הכאבים זה בראש לא באמת

לחשוב ח י ו ב י !!!

שלומיתטחנאי

כן, הגיע יום שבת... גשום וקר מקודמו, ואיתו הפרק השני בסאגה סוחטת הדמעות הזאת...

לקחתי איתי את גילי, שהיא חברה, שכנה, מתורגמנית - כל התשובות נכונות, ונסענו ל clichy, שנמצאת ממש בקצה העיר, כלומר - אם יש לך אקדח, זה המקום לקחת אותו איתך וליהיות דרוך!
כבר באוטובוס פגשנו את פייר והוא הוליך אותנו למטווח, כולו נרגש ומלא חיוכים

.
המטווח ממוקם (עמוק) מתחת לאדמה, אבל אין הרגשה של קלסטרופוביה או קוצר נשימה, אלא יותר הרגשה של - הגעתי הביתה .....
כבר בכניסה, מקבלים את פני אלפי הגביעים של המועדון, ובזוית העין אני קולטת את חדר הכספות - אנחנו מתחילים את הסיור....
הסיור החל בכך שפייר פותח לפני את כל הכספות שיש במטווח ומראה לי את כל הרובים והאקדחים של המועדון - אני בשוק, אני בהלם, אני המומה ! ! ! :shock:

לא ראיתי כמות כזאת בחיים שלי. אפילו לא חשבתי שיכול ליהיות כזה דבר....שלמועדון קליעה יהיה כסף לקנות את כל הציוד הזה? מאות רובים ואקדחים מהסוג הטוב ביותר - p-70, אלומיניום ועץ, רובי קשת ל 10 ו 30 מטר, רובים ל 300 מטר, רובי טוטו (0.22) בכמויות..... וכמובן אקדחים מכל סוג שיעלה על דעתכם, אני פשוט לא מבינה בזה הרבה..... ארון שלם של תחמושת לרובה, ארון שלם של תחמושת לאקדח, נעליים, מעילים, מכנסיים, כפפות...שני חדרי הלבשה, נשים- גברים... אין מילים, פי פעור,והכל מסודר בסדר מופתי!! המוצא החצי ייקי שלי היה מאוד נרגש...
כנראה שבאמת אין אהבה ממבט ראשון, בעיקר אם אתה לא מבין צרפתית. ממבט שני ועם מתורגמנית צמודה, פייר מתגלה כאדם כלבבי!!!

במטווח יש בעצם שלושה מטווחים:
מטווח אויר ורובה קשת, 12 עמדות. מטווח טוטו (50 מטר), 5 עמדות. (באותן עמדות ניתן גם לירות ברובה קשת ל 30 מטר). ואחרון חביב מטווח 25 מטר - אקדחים.
מדהים לא?

הרובה שפייר נותן לי הוא p-70 אלומיניום (אדום), כמו שהיה לי בקיבוץ, אני מאושרת. כבר הכנתי את עצמי לגרוע ביותר...הוא נותן לי את הרובה, מוציא לי מעיל של איזה קלעית, נותן לי תחמושת ומטרות, ויאללה - לכי לירות.
טוב, בלי מכנסיים ונעליים ואחרי שנה שלא התאמנתי, זה לא יכול ליהיות מדהים, אבל יציבות טובה היתה (אפילו יריתי 3 בולים), רק על הלחיצה צריך קצת לעבוד, עם עוד כמה אימונים זה יכול לחזור אלי די מהר.... :wink:

אנחנו נפרדים (בדמעות), אני מבטיחה להביא את הציוד שלי מהארץ בהקדם האפשרי, ולהתחיל להתאמן.

זהו,
שלום אני נוסעת,
ב 6 לפברואר, לאליפות צרפת.
מוזמנים...

Coach · על ידי **Coach** » 28 דצמבר 2003, 01:06

שלומית....

אין לי מילים, חוץ מ... אני מ ק נ א ! ! !

מיכאל · על ידי **מיכאל** » 29 דצמבר 2003, 09:54

מה אתה מקנא? אתה כל הזמן מספר איך תכף אתה פורש.......

הצעדן · על ידי **הצעדן** » 29 דצמבר 2003, 13:22

אם מישהו היה מספר על מחזה כזה בארץ היו קוראים לזה "מדע בדיוני".
ממש משמח לדעת שיש מי שיכול לטעום מהאפשרויות שמעניקה מערכת תומכת ומשקיעה (וכנראה גם בעלת בסיס כלכלי), וחבל שבארץ לא כ"כ רואים כזו השקעה בספורטאים.
לפחות מי שנותן ומאמן עושה זאת מכל הלב.

היה כיף לקרוא.
שיהיה בהצלחה שם, ומחכים להמשך....... :wink:

riko · על ידי **riko** » 29 דצמבר 2003, 21:08

ברי
דווקא בענף האולימפי משקיעים , אמנם לא מספיק ובטח לא כמו במדינות אחרות (בכל העולם ...)
אבל לפחות משקיעים יותר מאשר בענפים אחרים , כושלים , כמו כדורגל
(שהרי ידוע לכל - בישראל אין כדורגל ששווה להשקיע בו אז משקיעים במה שאנחנו טובים ..)

אוופס , לרגע התבלבלתי ונרדמתי על המקלדת ...

שחר

ארנון · על ידי **ארנון** » 30 דצמבר 2003, 09:22

שלומית,

אני מציע לך:
1. לכתוב טור באחד העיתונים היומיים בישראל. למה לא לקבל הכנסה צדדית? גם תעודת עיתונא/ית עשויה לעזור לך...

2. לפתוח בלוג (יומן ממוחשב) באחד מהאתרים המתמחים בכך (למשל: http://www.israblog.co.il).

הכתיבה שלך מעניינת ומשעשעת.

בהצלחה !!!

משה טליאס

הי
שלומית

אני פותח ב....יש!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
את נישארת בתמונה
תעבדי חזק תתאמני עלי בתוצאות
צאי לאליפות צרפת ותראי להם מאיפוא ............הדג!!!!!!!!
תמסרי להם שאת מייצגת את הפועל 'אפרא' מעברות שאת עדין חברה בו
תחזרי בעוד שנתיים בכושר מלא ישר לקרטריונים לאולימפידת בייגי'ין
בהצלחה

משה