חשוב לכל מי שנושא נשק

[itamar]

בדוגמה דנן (ראו המודגש) לא היה די בכמה מילים. נדרשו הן טיעונים בועדה, אבל מה שהכריע את הכף לכיוון החרגת נושאי הנשק הפרטי מהבדיקה הפסיכולוגית היו שיחות מאחורי הקלעים עם כמה ח״כים שהחזירו את הדיון לועדה בדרישה לשינוי בכיוון זה. ויודגש: ההישג הזה הוא נטו נטו של העמותה. ללא הפעילות הזו היינו כולנו מתיצבים בתור אצל הפסיכולוגים.

אין ספק שזה הישג בלתי מבוטל של העמותה.
מצד שני, אם אני צריך לבחור בין התייצבות חד פעמית או אחת לכמה שנים אצל פסיכולוג לצורך הערכה,
לבין מסחטת הכספים והטירטור שיהיו מאחורי כל הקטע הזה של "ההכשרה" אני בוחר בעיניים עצומות בפסיכולוג.

א.

[jluzer1]

בדוגמה דנן (ראו המודגש) לא היה די בכמה מילים. נדרשו הן טיעונים בועדה, אבל מה שהכריע את הכף לכיוון החרגת נושאי הנשק הפרטי מהבדיקה הפסיכולוגית היו שיחות מאחורי הקלעים עם כמה ח״כים שהחזירו את הדיון לועדה בדרישה לשינוי בכיוון זה. ויודגש: ההישג הזה הוא נטו נטו של העמותה. ללא הפעילות הזו היינו כולנו מתיצבים בתור אצל הפסיכולוגים.

אין ספק שזה הישג בלתי מבוטל של העמותה.
מצד שני, אם אני צריך לבחור בין התייצבות חד פעמית או אחת לכמה שנים אצל פסיכולוג לצורך הערכה,
לבין מסחטת הכספים והטירטור שיהיו מאחורי כל הקטע הזה של "ההכשרה" אני בוחר בעיניים עצומות בפסיכולוג.

א.

אני חושש (אין לי מקור לבסס זאת) שהפסיכולוגים לא היו מאשרים לכל מי שנושא היום נשק להמשיך בכך...

[itamar]

אני חושש (אין לי מקור לבסס זאת) שהפסיכולוגים לא היו מאשרים לכל מי שנושא היום נשק להמשיך בכך...

עם זה אני מוכן לחיות ואפילו בשלום.

א.

[סיורניק]

בדוגמה דנן (ראו המודגש) לא היה די בכמה מילים. נדרשו הן טיעונים בועדה, אבל מה שהכריע את הכף לכיוון החרגת נושאי הנשק הפרטי מהבדיקה הפסיכולוגית היו שיחות מאחורי הקלעים עם כמה ח״כים שהחזירו את הדיון לועדה בדרישה לשינוי בכיוון זה. ויודגש: ההישג הזה הוא נטו נטו של העמותה. ללא הפעילות הזו היינו כולנו מתיצבים בתור אצל הפסיכולוגים.

אין ספק שזה הישג בלתי מבוטל של העמותה.
מצד שני, אם אני צריך לבחור בין התייצבות חד פעמית או אחת לכמה שנים אצל פסיכולוג לצורך הערכה,
לבין מסחטת הכספים והטירטור שיהיו מאחורי כל הקטע הזה של "ההכשרה" אני בוחר בעיניים עצומות בפסיכולוג.

א.

אני חושש (אין לי מקור לבסס זאת) שהפסיכולוגים לא היו מאשרים לכל מי שנושא היום נשק להמשיך בכך...

1. האם הפסיכולוגים גם יסכימו לעמוד פעם בשנה בבדיקות תקופתיות לוודא שהם לא איבדו את שפיותם, והם אכן כשירים להחליט שמישהו כשיר לשאת נשק?

2. אם היו קובעים שאני לא כשיר פסיכולוגית לשאת נשק, התחנה הבאה שלי היתה קצין העיר / קצין מילואים ראשי, וסיום השתתפות בנטל המילואים.

3. מה יעשה אדם שנושא נשק במסגרת חברת אבטחה או משטרה, אבל פסיכולוג קובע שלא יכול לשאת נשק פרטי?

4. ברגע שפסיכולוג קובע שאתה לא כשיר לבצע X, מי יודע האם בתחום Y לא יסתכלו על זה בעין עקומה (למשל אם יוודע למעסיק כלשהו שהוגדרת לא כשיר)


בקיצור - טוב שנפלה ההצעה הזו ותודה לעמותה, אבל צריך להגיד גם לא לפסיכולוגים וגם לא למסחטת כספים וטרטור. אם הממשלה תרצה לצמצם היא תצמצם, אצלה כל הכוח.
הכוח היחיד שיכול לגרום למקבלי ההחלטות לשחרר קצת (בתאוריה) הוא לחץ ציבורי ופוליטיקאים שהנושא מעניין אותם (האם משה פייגלין מעורב בנושא?).
להציע הקשחות נוספות בהכשרה כדי להמתיק לממשלה את "הגלולה המרה" זה ירי לעצמנו ברגל, ויגרום לבזבוז זמן וכסף לאזרח נושא הנשק.

[אלדר]

אני חושש (אין לי מקור לבסס זאת) שהפסיכולוגים לא היו מאשרים לכל מי שנושא היום נשק להמשיך בכך...

עם זה אני מוכן לחיות ואפילו בשלום.

א.

טוב, אז נרשום: אזרחים מעונינים בבדיקת פסיכולוג. שלא תהיינה תלונות אחר כך...

[itamar]

אני חושש (אין לי מקור לבסס זאת) שהפסיכולוגים לא היו מאשרים לכל מי שנושא היום נשק להמשיך בכך...

עם זה אני מוכן לחיות ואפילו בשלום.

א.

טוב, אז נרשום: אזרחים מעונינים בבדיקת פסיכולוג. שלא תהיינה תלונות אחר כך...

בבקשה אל תשים מילים בפי.
העובדה שאני יכול לחיות עם זה בשלום, עדיין לא אומרת שאני מעוניין בזה.
זה רק אומר שבניגוד "להכשרה" הכפויה עלי, אני לא אצא על זה למלחמת עולם.

א.

[Everest]

מאסתי כבר מלהצטרף לויכוחים על העמותה.
מי שמתנגד - שיבושם לו
מי שתומך - שיבושם לו
מי שמאמין - שיאמין
מי שלא יאמין - שלא יאמין
איתמר, אני חושב שאתה יכול כבר לשנות את האקסיומות בחתימה שלך בגלל שהקלר כבר לא רלוונטי ואתה יכול לרשום במקומו שכל דיון בסוף יהפוך לויכוח על העמותה.

[rubimor]

מאסתי כבר מלהצטרף לויכוחים על העמותה.
מי שמתנגד - שיבושם לו
מי שתומך - שיבושם לו
מי שמאמין - שיאמין
מי שלא יאמין - שלא יאמין
איתמר, אני חושב שאתה יכול כבר לשנות את האקסיומות בחתימה שלך בגלל שהקלר כבר לא רלוונטי ואתה יכול לרשום במקומו שכל דיון בסוף יהפוך לויכוח על העמותה.

איך היה אומר גור אלפי: "כן, אבל...."
הדיון הנוכחי התחיל כדיון על העמותה, כך שהוא לא הפך לדיון כזה.
כל עוד מי שתומך בעמותה מביע את עמדתו, כל מי שלא תומך בה או מרגיש נפגע מפעילותיה יכול לפרסם דעות נגד.
כי הסליק אינו הפורום של העמותה, ולכן המיסיונריות לטובת העמותה (שהופכת לתכופה יותר ויותר) היא לא העמדה היחידה שמותר להביע. ברור שאתר הנשק הישראלי הוא מן הסתם המקום לפרסם מידע ודעות הקשורים בעמותת הנשק הישראלית, אבל זה צריך להיות לשני הכיוונים.
אם מישהו פותח דיון נגד העמותה, דבר שלא ארע לפחות לאחרונה ולדעתי גם לא יקרה, מן הסתם כל מי שתומך בעמותה מייד יגיב לדיון, ולדעתי יהיה מדובר בתגובות תקיפות מאוד.
ויכוחים הם רלוונטים בכל מצב, בעיקר כשמדובר בגוף ששם לעצמו לייצג את כל בעלי הנשק בישראל אף כי מספר החברים בו זניח, ומכאן שפעילויותיו - שמשפיעות על כלל בעלי הנשק בישראל, שבשמם הוא כביכול מדבר, הן ביחס הפוך לכוחו האמיתי. קיים מרמור על חלק מהדברים שהוא עושה, בניגוד גמור לכל איגוד נשק במדינה נורמאלית, וזה מובן לחלוטין כי יש אנשים שהולכים להפגע מזה, קבוצה של אנשים מסויימת שלא תוכל להתאמן אחת לשנה ולכן תאבד את נשקה.
מישהו כאן פתח דיון על החשיבות הגדולה בהצטרפות לאיגוד - וזה לגיטימי - אנשים הביעו תמיכה ואחרים הביעו סייג או דעה שלילית - לגיטימי גם כן.

[BorisGold]

רם-כמה חברים יש עכשיו בעמותה?

[ZIVG]

שלום שוב,
בתור פותח השרשור באמת שלא חשבתי שאצית כזו חבית של חומר נפץ..

תודה רבה לחברים שמגיבים,
כולם כותבים דברי טעם ומרגישים שהדברים אכן מגיעים מ"דם לבכם"

כל הטיעונים שהעליתם טובים ונכונים ואף אחד לא יכול לדעת בוודאות מה יילד יום ולאן בדיוק תוביל פעולה כזו או אחרת

אך עדיין אין מנוס מכך שכיום - אין שום ארגון שמאגד את נושאי הנשק בישראל , פרט לעמותה -
חלקנו יכולים לבקר את התנהלותה ואת החלטותיה וזה לגיטימי

אך מה האלטרנטיבה ? לא להצטרף ולקוות שהכול יהיה בסדר ? להיוותר נתונים לחסדי שר כזה או אחר ?
(לא שכיום המצב שונה בהרבה אולם לפחות- אפשר לנסות ולהשפיע על מצבנו..)

אני באמת חושב שע"י חיזוק העמותה והפיכתה למייצגת של מספר רב ככל ההאפשר של נציגים מציבור נושאי הנשק נוכל מצד אחד - להשפיע על עתידנו מול הרשויות ומצד שני - להשפיע על דרך הפעולה בתוך העמותה, כך שכאמור, תייצג אותנו בצורה נאמנה ככל האפשר

מילה קטנה לכל וותיקי התחום,
אני מבין שהצטרפתי למסיבה מאוחר ואני לא מכיר את כל התהפוכות והתהליכים שעבר התחום ,
אך כל מה אני כותב הוא לאחר מחשבה מעמיקה על הנושא ובאמת מתוך רצון לשפר את המציאות שבה אנו מתנהלים
לא הייתה לי שום כוונה להעיר כלבים מתים או להרגיז אף אחד

אני מכבד מאוד את כל חברי הפורום ולומד כאן המון

זיו

[itamar]

כן אנחנו נתונים לחסדי שר כזה או אחר ולחסדיו של ראש אגף רישוי כלי יריה, ראש אגף אבטחה במשטרה וכו.
למעשה לחסדיו של כל פקיד שעוסק בתחום.

המצב לא ישתנה כל עוד לא אנחנו בתור ציבור לא נהיה מאוחדים.
ולצערי העמותה לא מסוגלת היום לאחד את כולם תחת גג אחד כי היא מובילה אג'נדה צרה שמקובלת רק על מספר קטן מאד של אנשים.

גוף כמו העמותה צריך לחבק את כולם ללא הבדל. להיות בית חם לכל אחד, החל מהמורעלים הארד קור של התחום וכלה באותם אלה ששכחו איפה הם החביאו את האקדח בבית ומאיזה צד של הנשק יוצא הכדור.

רק ככה נוכל להתמודד מול שרירות הלב של הרשויות.
כל נושא של הדרכה הכשרה והפיכת כל בעל רשיון ללוחם בשייטת מטכ"ל צריך להיות משני.

[אלדר]

{quote="itamar"]
בבקשה אל תשים מילים בפי.
העובדה שאני יכול לחיות עם זה בשלום, עדיין לא אומרת שאני מעוניין בזה.
זה רק אומר שבניגוד "להכשרה" הכפויה עלי, אני לא אצא על זה למלחמת עולם.

א.[/quote]
אני לא שם מילים בפיך, אבל מסכים לחלוטין שזו הגזמה פראית... נכון, כמו זה

החל מתמיכה בביטול התבחין המשמר וכלה בהצגת דרישות אימון שהצליחו אפילו להבהיל את הרשויות.
זה גוף שפועל בחוסר תום לב לקדם אג'נדה שאפילו לא מקובלת על על הנהלת העמותה עצמה.

ויש כאלה שלא איכפת להם מאימון, אבל לא מוכנים לבזבז חצי יום לפסיכולוג
סליחה אם פגעתי

[eitan156]

אני לא מכיר את חברי העמותה, אני רק יכול לשפוט לפי האתר שהקימו ומה שרשום באופן מבובלבל כחזון/ מטרות.
מראש אני אומר, כל הכבוד לאנשים שעושים משהו ומתנצל על הביקורת שיש לי כלפי מה שהעמותה משדרת לי דרך האתר.
תשמעו, לפי האתר, החזון שלכם לא ברור. או שאתם בכוונה לא רושמים אותו בבהירות.
חזון הוא מה שנמצא בעתיד. חזון מתבסס על הערכים האמונות וגם היכולות (המשוערות) של הארגון. החזון מגדיר שאיפות, לרוב לא כמותיות, שלא בהכרח ניתנות להשגה.
אם מה שרשום בעמוד "מטרות העמותה" הוא חזון, אז הוא חסר מעוף ולא מתייחס לרצונות והזכויות של האנשים.
אם אלו מטרות/ יעדים שנגזרו מהחזון, אז הם לא כמותיים, לא מדידים ומנוסחים באופן מסורבל.
מה זה אומר להגדיל את כמות הזכאים לרשיון? האם זה בגלל שאנחנו רוצים להגביר את הביטחון במדינה? האם זה בגלל שאנחנו צריכים להיות חברה יותר חמושה כנגד גנבים? מפגעים לאומניים? או שאולי אתם מאמינים שזו זכותו של כל אזרח שומר חוק, לשאת נשק בלי, שישלחו אותו לאימונים ופסיכולוגים?
אני רוצה לדעת. אם זה לא ברור לי, אני אחשוש שאתם אולי תפעלו נגד האינטרסים שלי.
כבר יצא לי לקרא פה את השטות של הגברת דרישות האימונים כתנאי להחזקת הנשק . אפילו בשירשור הזה, אמרו שפסיכולוג, זה משהו שאפשר לסבול.
אם לא הבנתם, כל דרישה כזו תנוצל רק כדי להקטין את מספר נושאי הנשק ו/ או להוציא מאיתנו כספים.
ותעצבו את האתר. בחייאת. זה נראה כמו אתר של ילדים בכיתה ו' עם איזה חזון חצי דתי. (עם כל הכבוד למי שעיצב את הלוגו).
אני מתנצל שוב, אם אני מעליב מישהו, שפעל ועשה.
בכוונה לא עידנתי ולא רשמתי "ביקורת בונה". אני מאד ישיר כדי, שמי שפתח את השירשור יבין כמה לא אפקטיבי ערוץ התיקשורת שלו עם האזרחים נושאי הנשק.

[Neon Golden]

בספר שאני מאוד אוהב יש פתגם ישן, מי שיכול עושה, מי שלא יכול לעשות מלמד, ומי שלא יכול ללמד - מנהל.

גם הדיון הזה כרגיל התכנס לביקורת מוצדקת או לא מוצדקת על העמותה. בשורה התחתונה, יש עמותה. מי שרוצה לחבור לכח הזה - מוזמן להצטרף, מי שרוצה להטות את כיוונו של הכח הזה - מוזמן להצטרף ולהתמודד על תפקיד בהנהגת העמותה (ולמיטב זכרוני לא היה אפילו צורך בבחירות לועד - כי לא היו מספיק מתמודדים). מי שרוצה להמשיך באבירות המקלדת וממתין לקבלת תואר יותר גבוה מ"סליקאי טיטאניום" ולספר אם יצטרף, מתי יצטרף, איך יקראו למזכיר הצבאי שלו ל-כ-שיצטרף וכו וכו' - בהחלט יותר ממוזמן, זה מותיר לי המון פוסטים של ספרות זולה לקרוא בזמן יעפת אחרי חזרה מטיסה.

א-ב-ל. בזמן שההניגון חוזר, הרבה יותר אנשים מקבלים היתר לשאת נשק. בחידושי רשיון כבר כמעט כל המדריכים מבקשים מהמחדשים לספר מתי ירו בפעם האחרונה - והתשובה היא לפני 3 שנים. בחידושי רשיון נמציאת השכינה כי נס הוא כיצד אירועי נפגע נותרו בגדר אירועי כמעט ו-. כאשר מדריך ירי נפצע במטווח, וכאשר אחד מבכירי עולם הנשק בארץ אומר:"האם אני עדיין רוצה שיהיו יותר כלי נשק בידי הציבור הישראלי? כן! אך לא במחיר הזה, לא במחיר רמת הירי הזו וגם לא במחיר רמת ההדרכה הזו." חייבים להבין שיש כאן בעיה. ובבעיות, אם לצטט את ברוס ויליס, או שאתה חלק מהבעיה או שאתה חלק מהפתרון. תבחין משמר הוא עניין אדימיניסטרטיבי מטופש, חלק משיטת מצליח של המשרד שמספיק שנושא נשק אחד יאתגר את המדינה בבג"צ במימון ובגיבוי העמותה - והנושא יסתיים. אנחנו נמצאים במציאות שבה אזרח מגיע מעוצבן למטווח ואומר קח את הדבר הזה ממני - אני לא יכול לעמוד בזה - כל שלוש שנים הטרטור הזה של חידוש ולשלם "המון". ואיפה שהוא מוותר - יש אלפים בדיוק כמוהו שממשיכים להחזיק אקדח - אולי בתקווה שיתאדה עד החידוש הבא. אקדחים לא מתאדים. במקרה גרוע א' הם מגיעים למישהו לא מוסמך שיורה טוב (נשאת מלחם), במקרה גרוע ב' הם נותרים בידי המישהו המוסמך שיורה לא טוב.

כאשר יגיע היום - והוא יגיע - שבגלל נושא נשק חסר אחריות ומיומנות אחד יתחילו לשקול מחדש צמצום - אל תאשימו את השר. ולא את יעקב-עמית-יוסי-מנשה-הרצל קבלו או כל ואריאציה שלהם. אל תאשימו את ארגוני הנשים, אל תאשימו את דישון וזוהר, את ח"כ אוחנה שכבר לא עונה לכם לטלפונים - אף אחד מאלה. לכו למראה - נגבו את האדים מהמקלחת של הילדים - ותסתכלו טוב. לא זיהיתם את הבעיה - לא השתתפתם בפתרון - אתם חלק מהבעיה.

ולפני שאתם ממשיכים בהתנצחות הזו, תעצרו רגע ותפגינו קצת הערכה לרם דישון, שהצליח כנגד כל הסיכויים להרים עמותה לאסוף 100 איש עם 300 דעות - ולתת להם מכנה משותף. הרבה הרבה הרבה יותר ממה שכולנו עשינו למען התחום. גם אם איני מסכים עם 50% מדעותיו, אני פשוט משתאה שיש עמותה, יש ימי עיון מרתקים, יש נוכחות בדיונים בכנסת, יש עבודת נמלים של כרטיסי חבר וקבלות ידניות שנשלחות בדואר. להלך נכאים על פורום שלם, להתנשא ולחנך ולנהל וירטואלית את כל ההדיוטות, לכתוב אקסיומות מרנינות לא מקדמות אותנו במילימטר. אפילו הקבלה הפשוטה שקיבלתי בדואר במעטפה היא כבר יותר עשייה מכל אלפי ההודעות שנכתבו.

[אלדר]

בספר שאני מאוד אוהב יש פתגם ישן, מי שיכול עושה, מי שלא יכול לעשות מלמד, ומי שלא יכול ללמד - מנהל.

גם הדיון הזה כרגיל התכנס לביקורת מוצדקת או לא מוצדקת על העמותה. בשורה התחתונה, יש עמותה. מי שרוצה לחבור לכח הזה - מוזמן להצטרף, מי שרוצה להטות את כיוונו של הכח הזה - מוזמן להצטרף ולהתמודד על תפקיד בהנהגת העמותה (ולמיטב זכרוני לא היה אפילו צורך בבחירות לועד - כי לא היו מספיק מתמודדים). מי שרוצה להמשיך באבירות המקלדת וממתין לקבלת תואר יותר גבוה מ"סליקאי טיטאניום" ולספר אם יצטרף, מתי יצטרף, איך יקראו למזכיר הצבאי שלו ל-כ-שיצטרף וכו וכו' - בהחלט יותר ממוזמן, זה מותיר לי המון פוסטים של ספרות זולה לקרוא בזמן יעפת אחרי חזרה מטיסה.

א-ב-ל. בזמן שההניגון חוזר, הרבה יותר אנשים מקבלים היתר לשאת נשק. בחידושי רשיון כבר כמעט כל המדריכים מבקשים מהמחדשים לספר מתי ירו בפעם האחרונה - והתשובה היא לפני 3 שנים. בחידושי רשיון נמציאת השכינה כי נס הוא כיצד אירועי נפגע נותרו בגדר אירועי כמעט ו-. כאשר מדריך ירי נפצע במטווח, וכאשר אחד מבכירי עולם הנשק בארץ אומר:"האם אני עדיין רוצה שיהיו יותר כלי נשק בידי הציבור הישראלי? כן! אך לא במחיר הזה, לא במחיר רמת הירי הזו וגם לא במחיר רמת ההדרכה הזו." חייבים להבין שיש כאן בעיה. ובבעיות, אם לצטט את ברוס ויליס, או שאתה חלק מהבעיה או שאתה חלק מהפתרון. תבחין משמר הוא עניין אדימיניסטרטיבי מטופש, חלק משיטת מצליח של המשרד שמספיק שנושא נשק אחד יאתגר את המדינה בבג"צ במימון ובגיבוי העמותה - והנושא יסתיים. אנחנו נמצאים במציאות שבה אזרח מגיע מעוצבן למטווח ואומר קח את הדבר הזה ממני - אני לא יכול לעמוד בזה - כל שלוש שנים הטרטור הזה של חידוש ולשלם "המון". ואיפה שהוא מוותר - יש אלפים בדיוק כמוהו שממשיכים להחזיק אקדח - אולי בתקווה שיתאדה עד החידוש הבא. אקדחים לא מתאדים. במקרה גרוע א' הם מגיעים למישהו לא מוסמך שיורה טוב (נשאת מלחם), במקרה גרוע ב' הם נותרים בידי המישהו המוסמך שיורה לא טוב.

כאשר יגיע היום - והוא יגיע - שבגלל נושא נשק חסר אחריות ומיומנות אחד יתחילו לשקול מחדש צמצום - אל תאשימו את השר. ולא את יעקב-עמית-יוסי-מנשה-הרצל קבלו או כל ואריאציה שלהם. אל תאשימו את ארגוני הנשים, אל תאשימו את דישון וזוהר, את ח"כ אוחנה שכבר לא עונה לכם לטלפונים - אף אחד מאלה. לכו למראה - נגבו את האדים מהמקלחת של הילדים - ותסתכלו טוב. לא זיהיתם את הבעיה - לא השתתפתם בפתרון - אתם חלק מהבעיה.

ולפני שאתם ממשיכים בהתנצחות הזו, תעצרו רגע ותפגינו קצת הערכה לרם דישון, שהצליח כנגד כל הסיכויים להרים עמותה לאסוף 100 איש עם 300 דעות - ולתת להם מכנה משותף. הרבה הרבה הרבה יותר ממה שכולנו עשינו למען התחום. גם אם איני מסכים עם 50% מדעותיו, אני פשוט משתאה שיש עמותה, יש ימי עיון מרתקים, יש נוכחות בדיונים בכנסת, יש עבודת נמלים של כרטיסי חבר וקבלות ידניות שנשלחות בדואר. להלך נכאים על פורום שלם, להתנשא ולחנך ולנהל וירטואלית את כל ההדיוטות, לכתוב אקסיומות מרנינות לא מקדמות אותנו במילימטר. אפילו הקבלה הפשוטה שקיבלתי בדואר במעטפה היא כבר יותר עשייה מכל אלפי ההודעות שנכתבו.

היכן הסמיילי של מחיאת כפיים?
מסכים 100%.