איום בנשק?

[david brown]

הוא לא חשב פשוט לשלוף את תעודת השוטר ולרשום לך דו"ח על נהיגה בקלות ראש או משהו בסגנון?
אין שכל-אין כלל דאגות.

[argra11]

הייתי שמח גם לשמוע את הסיפור מהצד של השוטר ...

[itamar]

יש לי שאלה קטנה ,,
כשהוא עמד לידך וחשף את נישקו,האם ידעת שהוא שוטר??? או שיתכןהיה שהוא עברין, שב"ח, או סתם ערס מצוי???
מתי תכננתה להגיב במידה והיתה איזו שהיא הסלמה?
פה כולם מתמוגגים איך ישחילו לשוטר עברין {והוא אכן עברין} אבל,, אם זה לא היה שוטר, ואתה ההיתה היום במצב מאוזן חלילה?

שאלה טובה...

אני לא יודע איך הייתי מגיב אם מישהו היה חושף בפני נשק.
מה שבטוח שזה היה מכניס אותי לכוננות עליונה שלא להיות זה שיחטוף את הכדור.
בהגדרה של "מישהו" נכנס גם שוטר/מאבטח/חייל שמאיים בנשקו ללא סיבה נראית לעין ומבלי שיש כל איום על חייו. כפי שנוכחנו לדעת, לאף לובש מדים אין חסינות מפני התחרפנות.

א.

[~Hunter~]

נ"ב - איתמר, אתה מציג אירוע מוקצן.

אני לא חושב ככה.
א.

+1, לצערי.
אכן, לא מעטיםהאנשים, שלא יהססו לפתוח תלונת סרק ולו ע"מ להתריד מישהו שהם רבו איתו.
הסלקה עמוקה (עם כל הפגיע במהירות התפעול) היא כנראה הפתרון הטוב ביותר מהנימצאים בידי אזרח.

ולגופו של האשכול, טוב יעשה עם כזה "שוטר" יוצא משורות המשטרה ומייד. הוא מביש את כבוד המדים אותם הוא לובש ומוסיף שם רע לאנשים שגם כך לא נהנים מאהדה ציבורית רבה מידי.

[ירוני]

תשובות לשאלות שנשאלו-

(1) לא חשבתי לעשות שום דבר כשהוא חשף את נשקו מלבד לברוח. אני נושא נשק כהגנה עצמית פעולה אחרונה, כאן הייתי יכול להסתלק ומהר. אם הוא היה רודף אחריי, הייתי חוצה רחוב אחד לרחוב ראשי וממשיך איתו שם, ליד הרבה עדים.

(2) נודע לנו שהוא שוטר בבירור הזהות בתחנת המשטרה. אז החליט החוקר שאני "האשם" טכאן נכנס אחי לפעולה.

(3) המהירות בהגשת שתלונה היא תוצאה של המשרד בו אחי עובד. משרד פלילי גדול ומפורסם.

(4) לדעתי זה מקרה מייצג של אופי עבודת המשטרה. במקרה הזה אפשר וצריך להכליל. הפרטים שעובדים אחרת הם יוצאי דופן כך שההכללה כאן אינה אלא האמת. בשנים האחרונות אנו עדים לכך שהמשטרה פועלת בכח כשיטת עבודה. דא עקא שכח זה מופנה לאזרחים שומרי חוק [אני לא נוקט דוגמאות על מנת לא להפוך את האשכול לפוליטי, אך אני מניח שאתם מבינים במה מדובר]. העבריינות אינה זוכה לטיפול כוחני, מלבד התקופה הארחונה בה משהו התחיל לזוז.

י.

[hk765]

פעם, נסעתי לי לתומי בהוד השרון.
לידי נסע שוטר ברכב משטרתי עם מסוף.
כנראה שהוא היה קצת משועמם ...
ברמזור הוא עצר לידי וביקש שאפתח חלון.

ואז, הוא שואל: קוראים לך X? אתה גר ב-Y ?
(זה היה נכון).

שאלתי מה הבעיה והוא לא ענה. פשוט נסע. וזהו.

סתם, בא לו לעצבן מישהו.
אולי הוא עושה את זה 50 פעם ביום מתוך תיקווה שמישהו יתרגז ... ואז ... יש אקשן.
"הפרעה לשוטר" ... "העלבת עובד ציבור" ...
ולך תוכיח שאין לך אחות.

[עמרי גוטמן]

או שהוא אימת את הנתונים שראה במסוך שניה קודם, סתם כי משעמם.

[ליאור45]

לוחית זיהוי גנובה?

[simon]

איזה לוחית?
ברגע ששוטר מדבר איתך\מציג את עצמו כשוטר- ואתה לא יודע כי הוא שוטר ( לא חשוב כלל אם הוא לבוש מדים או לא) אתה עושה את הדבר הבא-
ךלפי פקודת מטא"ר אתה דורש ממנו להזדהות - להציג תעודה+מעתיק אותה
לשאלה- למה שאני אתן לך תעודה? לא נותן להעתיק מופעלים 2 חוקים:

על פי פקודת מטא"ר (14.01.34 סעיף 3 ג'),
להלן תוכן סעיף 5א לפקודת המשטרה (נוסח חדש), תשל"א - 1971:
5א. הזדהות שוטר (תיקון: תשנ"ז)
(א) שוטר שהוא לבוש מדים יענוד תג זיהוי גלוי לעין הנושא את שמו ושם משפחתו.
(ב) שוטר שאינו לבוש מדים והוא משתמש בסמכויות שוטר כלפי אדם, יזהה את עצמו בפני אותו אדם בציון שמו או כינויו הרשמי והיותו שוטר, וכן בהצגת תעודת המינוי שלו.
(ג) שוטר שהוא לבוש מדים המשתמש בסמכויות שוטר כלפי אדם, יציג את תעודת המינוי שלו מיד עם דרישתו של אותו אדם.
(ד) שוטר ימסור את פרטי זהותו ואת מספרו האישי, לבקשת כל אדם בכל ענין הקשור להיותו שוטר, בין אם הוא לבוש מדים ובין אם לאו.

קראתי את המקרה המתואר - טוב עשית...

[ירוני]

אומר שוב - אילו הייתי לבדי לא הייתי כ"כ חכם, מאחר ואחי היה עמו והוא כאמור עו"ד, ידע לבקש את המגיע עפ"י חוק.

ואוסיף במעט סקפטיות - אני לא יודע מה יהיה עם אותו שוטר בשימוע, אם לבסוף יפוטר או לא, אני מניח שבשימוע מול שופט או מפקד יחידתו יוחלט על חל"ת ובו יידרש ללמוד שוב את חוקי השימוש בנשק ולהבחן על כך. כשם שאני בוחן סטודנטים בע"פ ומאפשר לטובים שביניהם לעבור על מנת לפגוש אותם במחקר לאחר מכן [ורק אציין ש"מאפשר לעבור" הוא עדיין לא מבחן קליל, רק הצגת הידע הופכת לנעימה יותר, השאלות ממשיכות להיות מורכבות ומתוחכמות] כך יאפשרו לו להמשיך להיות היכן שהוא - המדינה הוציאה עליו כסף בהכשרה - היא לא תוותר בקלות ובטח שלא על גבו של אזרח קטן.

[שלומי מילבאום]

שלום וברכה לכל חברי הפורום (זו הפעם הראשונה שאני מגיב אז אל תירו בי).

נכון שהמעשה של אותו רוכב אופנוע הוא חמור וכאשר מדובר איש משטרה זה חמור שבעתיים.

אבל תרשו לי להוסיף זוית נוספת, אם זה נכון שאותו בחור מועמד לפיטורין מהמשטרה זאת אומרת שהבן אדם מאבד מקום עבודה (תחשבו על זה קצת . . )

כאחד אשר רוכב על אופנוע ולא אחת נהגי רכבים מסכנים אותי בפגיעה גופנית ממשית והמקרה המתואר שחברנו היקר נכנס למסלול נסיעה של אופנוע (ברור לי שזה לא במתכוון) אבל באופן הזה לרוב האפשרויות שיש לרכוב הם או להחליק או להיכנס ישירות ברכב - כלומר לראות את הפגיעה/ מוות מול העיניים.

אני יכול להבין מהיכן הכעס, אני לא יכול להבין ולא מוכן לקבל את ההתנהגות של חשיפת האקדח בצורה מאיימת.

[ירוני]

כאחד אשר רוכב על אופנוע ולא אחת נהגי רכבים מסכנים אותי בפגיעה גופנית ממשית והמקרה המתואר שחברנו היקר נכנס למסלול נסיעה של אופנוע (ברור לי שזה לא במתכוון) אבל באופן הזה לרוב האפשרויות שיש לרכוב הם או להחליק או להיכנס ישירות ברכב - כלומר לראות את הפגיעה/ מוות מול העיניים.
.

ידידי יש לך טעות חמורה מאוד. עובדה היא שלא ארע שום דבר כך שקביעתך 'או להחליק או להכנס ישירות ברכב' לא נכונה.
אני מבין מאיפה קביעתך, רוכבי אופנוע רואים רק את עצמם בכביש ולכן כיון שלדעתך יש רק את האפשרות הזו ממילא רק היא קיימת, זה שהעובדות אחרות, זה לא חשוב. מזכיר לי את משרד הפנים.

ואגב, גם אם המצב הוא כזה - יש כעס ויש כעס, יש כעס שאפשר להבין ויש כעס שאי אפשר להבין. שבני נוער משתכרים ותוקפים ומקבלים את עונשם החינוכי על כך אני מבין את המורה/שוטר/עו"ס שהעניש אותם. אבל, כעס שמתלווה אליו חשיפת נשק או במילים אחרות התנהגות אלימה, אי אפשר ואסור להבין. גם אם אדם מרגיש שכמעט נלקחו לו חייו, הכמעט הזה לא מתיר את דמם של אחרים. לו הכמעטים האלו היו מתירים את דמם של אחרים, היכן היינו?

ובאנלוגיה לדבריך, חשיפת הנשק היא 'כמעט מוות' בדיוק כמו 'כניסת האופנוע לתוך הרכב ישירות', אולי הייתי צריך לירות בו מחסנית שלמה במקום? ואחרי הקורס ירי המעשי שבדיוק סיימתי, גם הייתי חוסך מטווח סופשבוע.

י.

[עמרי גוטמן]

מדוע הקביעה שאופנוענים רואים רק את עצמם? בדיוק להיפך.
אופנוענים לומדים כי לולא יצפו מראש את התנגותם האדישה של נהגי כלי הרכב, תתקצר תוחלת חייהם בהרבה.

הנסיעה במהירות גבוהה מעט מתנועת שאר כלי הרכב היא הכרח שנובע מרכיבה דפנסיבית.

על מנת לגדוע באיבן את התשובות הצפויות, אין לי סימפטיה לשליחים שעולים על מדרכות ולאופנועים מהירים שנוסעים כפליים מהמהירות המותרת בשביל פרץ אדרנלין. לא בהם מדובר, אלא בציבור הרוכבים השפויים והנינוחים, שנאלצים להילחם למחייתם באדישות נהגי כלי הרכב.

[EMT]

מדוע הקביעה שאופנוענים רואים רק את עצמם? בדיוק להיפך.
אופנוענים לומדים כי לולא יצפו מראש את התנגותם האדישה של נהגי כלי הרכב, תתקצר תוחלת חייהם בהרבה.

הנסיעה במהירות גבוהה מעט מתנועת שאר כלי הרכב היא הכרח שנובע מרכיבה דפנסיבית.

רכיבה דיפנסיבית ? עוד רעיונות מחדשים ? תרשו לי להכליל אבל רוב המוחלט של רוכבי רכב דו גלגלי אינם מצייטים לחוק !

סע בנתיב תנועה כמקובל - דהיינו בטור ! על תעקוב מצדדים גם אם נראה לך שיש חריץ בין שוליים ורכב לפנייך או בין 2 רכבים בנתיבים , על תעלה על השוליים או על קו הפרדה ושום דבר רע לא יקרה לך.

אבל לא, חייבים להדחף, להדחס ולתרץ את זה בנהיגה דיפנסיבית.

[אישגדול]

שלום וברכה לכל חברי הפורום (זו הפעם הראשונה שאני מגיב אז אל תירו בי).

נכון שהמעשה של אותו רוכב אופנוע הוא חמור וכאשר מדובר איש משטרה זה חמור שבעתיים.

אבל תרשו לי להוסיף זוית נוספת, אם זה נכון שאותו בחור מועמד לפיטורין מהמשטרה זאת אומרת שהבן אדם מאבד מקום עבודה (תחשבו על זה קצת . . )

כאחד אשר רוכב על אופנוע ולא אחת נהגי רכבים מסכנים אותי בפגיעה גופנית ממשית והמקרה המתואר שחברנו היקר נכנס למסלול נסיעה של אופנוע (ברור לי שזה לא במתכוון) אבל באופן הזה לרוב האפשרויות שיש לרכוב הם או להחליק או להיכנס ישירות ברכב - כלומר לראות את הפגיעה/ מוות מול העיניים.

אני יכול להבין מהיכן הכעס, אני לא יכול להבין ולא מוכן לקבל את ההתנהגות של חשיפת האקדח בצורה מאיימת.

שלומי שלום
כמי שחווה לא מעט חוויות מהסוג שהתחיל את האירוע - רכבתי על אופנועים כעשר שנים (היום לשמחתה של אשתי אני עם ג'יפ), נתקלתי בלא מעט נסיונות לרצוח אותי בדם קר, ולמדתי לרכב בגישה של "הרכב הזה לא רואה אותי, ואם כן - אז יש לו משהו אישי נגדי", כי רק כך שורדים על אופנוע, אני חייב להגיד שאפשר להתעצבן מנהג שמסכן אותך ככה, אבל יש גבול.
אמנם ייתכן שאותו רוכב שוטר מאבד את מקום עבודתו. אך מבחינתי, מי שמתנהג בצורה כזו (ולא משנה למה) - אינו ראוי להיות שוטר.
יתכן שאני נשמע בוטה, אך עם מערך תגובות כזה - אני לא רוצה לחשוב איך הוא יגיב באירועים הקשורים בתפקיד. אם הוא מגיב בצורה כזו, כנראה שבחר במקצוע הלא נכון.