סיכוני עופרת במטווחים

[Gunslinger]

www.osh.org.il
המוסד לבטיחות ולגיהות
סיכוני עופרת במיטווחים דף מידע מאת: רון וייזינגר
בארץ קיימים כמה עשרות מיטווחים המשמשים למטרות שונות כמו : לאימונים , לצורך הנפקת רשיונות נשק וחידושם, ולתחרויות קליעה. המיטווחים חלקם פרטיים וחלקם שייכים למערכת הביטחון, צה"ל, משטרת ישראל או מוסדות ביטחוניים אחרים.
הכדורים המשמשים לירי במיטווחים מכילים עופרת, שהיא מתכת כבדה, רעילה מאוד. אם לא נוקטים באמצעים המתאימים למניעת הסיכונים - השימוש בכדורי עופרת במיטווחים עלול להוביל לפגיעה בבריאות, עד כדי הרעלת עופרת, לכל השוהים במיטווח וגם לבני משפחותיהם, כמסתבר.
השפעת העופרת על הגוף
העופרת, מתכת כבדה ורעילה היא חודרת לגוף דרך מערכת הנשימה, אך קיימת גם חדירה משמעותית של עופרת דרך מערכת העיכול.
לאחר שחדרה לגוף היא מצטברת ברקמות הרכות והקשות )ציפורניים, שיניים, שיער( ונאגרת בעיקר בעצמות, כשהיא דוחקת מהן את הסידן ותופסת את מקומו.
את הפגיעה הבריאותית של העופרת נהוג לקשור לרמתה בדם והיא יכולה להיות זמנית אך לעיתים גם קבועה ובלתי הפיכה. העופרת עלולה לפגוע במערכות שונות של הגוף: במערכת הדם, מערכת העיכול, מערכת העצבים ההיקפית )עצבי ידים ורגליים (מערכת העצבים והמרכזית )במוח( בכליות ובמערכת הרבייה.
חשיפת אישה בהריון לעופרת, עלולה לגרום לקיצור משך ההיריון , להפלות ופוגעת בהתפתחותו המנטלית של היילוד.
בשנת 2004 סיווג הארגון הבין לאומי לחקר הסרטן ) IARC( את העופרת ותרכובותיה האנאורגניות בקבוצה A2 - סיווג זה ניתן לחומרים אשר, קרוב לוודאי, הם מסרטנים לאדם.
חשיפה לעופרת במיטווחים
החשיפה לעופרת מתחילה במיטווחים כבר עם המגע בקליע המכיל עופרת והלחיצה על ההדק . המעבר המהיר של הקליע בקנה יוצר טמפרטורות גבוהות ולחצים גבוהים וגורם לשחרור גזים המכילים, בין השאר, גם חלקיקי עופרת זעירים )fume( , המשתחררים מהפיקה ומהקליע. דרכם של החלקיקים הללו אל מערכת הנשימה קצרה וזהו מקור החשיפה הראשון . החלקיקים המרחפים בחלל המטווח שוקעים על המישטחים במיטווח. המישטחים המזוהמים בעופרת מהווים מקור חשיפה משמעותי נוסף ועם המגע בהם העופרת חודרת לגוף דרך מערכת העיכול. ניקוי של המיטווח בשיטות לא נכונות מעלות שוב את חלקיקי העופרת ששקעו, והם שבים לרחף באוויר.
מי שנחשף למתכת הרעילה הם האנשים העוסקים בירי וכל מי ששוהה בסביבתם. ככל שהשהייה במיטווח ממושכת יותר –הסיכון גדל. מכאן שצוות עובדי המיטווח: מאמנים מדריכים ומפקחי ירי - נמצאים בסיכון גבוה. מאחר והחשיפה לעופרת מתרחשת גם במגע עם מישטחי המיטווח - גם מי שעוסקים בניקיון ובתחזוקה של המקום נחשפים לעופרת.
בנוסף, כל מי שאוכלים, שותים ו/או מעשנים בשטח המיטווח מסתכנים בבליעה של חלקיקי עופרת הנדבקת אל הידיים בעקבות מגע עם המישטחים או בבליעת מזון ושתייה שזוהמו.
העופרת נדבקת לבגדים, לשער הראש ולזיפי הזקן, וכך היא מועברת מהמיטווח לבתי המגורים. זוהי חשיפה משנית, שבה עלולים להיחשף לחומר המסוכן בני הבית כולל הילדים.
דרכים למניעת פגיעה בבריאות
החלפת סוג התחמושת
הפתרון היעיל ביותר והמועדף למניעת חשיפה לעופרת במיטווחים הוא הפסקת השימוש בתחמושת המכילה עופרת. בשנים האחרונות פותחו קליעים עם תכונות בליסטיות טובות שאין בהם עופרת, ותרמילים ללא עופרת בפיקה. מחירה של התחמושת הזאת עדיין גבוה יותר מזו של הסטנדרטית אך לטווח ארוך - השימוש בה כדאי כלכלית, הודות לחסכון גדול בהשקעות שונות כמו מערכת איוורור מתאימה, מלתחות נפרדות ופעולות ניקיון תכופות.
מבוסס על דף מידע מס' 1572 של מחלקת גיהות. עריכה מקצועית: מאיר גוטסמן. 1
www.osh.org.il
יחד עם זה יש לזכור שכאשר בוחרים תחליף לחומר מסוכן יש לוודא שהתחליף עצמו לא יוצר סיכוני בטיחות ו/או בריאות.
מבין סוגי התחמושת המכילה עופרת: עדיף להשתמש בכדורים בעלי עטיפה מושלמת )total metal jacket - TMJ( שבהם החשיפה לעופרת קטנה יותר, או בכדורים עם עטיפה "מלאה" )full metal jacket - FMJ(, שבסיסם אמנם גלוי, אך השימוש בהם עדיף על כדורים אשר עטופים רק חלקית או שאינם עטופים בכלל
התקנת מערכת איוורור מתאימה
איוורור יעיל יכול להקטין בצורה משמעותית את רמות העופרת באוויר ובסביבה .זרימת האוויר האידיאלית במיטווחים היא אופקית, בעוצמה כזאת שתישא את גזי הפליטה ואת חלקיקי העופרת הנפלטים מכלי הנשק, הרחק מפניו של היורה אל מערכת היניקה המותקנת באזור המטרות. זרימת האוויר אחרת יוצרת ערבול של האוויר בקירבת פניו של היורה, ועננת העשן חוזרת לכיוונו גם כאשר נפסק הירי.
מהירות זרימת האוויר בעמדות הירי צריכה להיות 75-50 fpm .
חשוב לתחזק את מערכת האיוורור באופן תקופתי.
ניקיון המיטווח והנשק
יש לשמור מישטחי עבודה נקיים מעופרת ע"י ניקוי שוטף של המיטווח.
עדיף לבצע את פעולות הניקוי באמצעות שואב אבק, ייעודי לאבק רעיל, הכולל מסנן מסוג 'HEPA'. ניתן לבצע את הניקוי גם בשטיפה עם דטרגנט מתאים.
לעולם אין לנקות מיתקני מיטווחים באמצעות מטאטא או מברשת. פעולות הטאטוא וההברשה מפזרות מחדש את המישקעים מעל המישטחים ומעלות לאוויר אבק המכיל עופרת, ובכך מגדילות באופן משמעותי את רמות העופרת באוויר.
ידוע שחומרי הבידוד האקוסטיים המותקנים במיטווחים סגורים קולטים כמויות גדולות במיוחד של עופרת ואבק שריפה לכן, יש להקפיד על שאיבה יסודית של האבק גם ממישטחי הבידוד, כדי למנוע כל אפשרות לחשיפה במגע אקראי עם המישטחים האקוסטיים.
את כל כלי הנשק יש לנקות עם סיום הירי, במקום מאוורר היטב, תוך שימוש בכפפות מתאימות עמידות בפני ממיסים )ניאופרן(. כאשר הניקוי מתבצע במקום סגור - יש להתקין מערכת יניקה מקומית.
טיפול במלכודות הכדורים.
את "מלכודת" הכדורים יש לתחזק ולנקות באופן שוטף. בניקוי המלכודת עולים שוב מישקעי האבק. כאשר ניתן, יש להרטיב את הפסולת שנאספה ולהכניס אותה לתוך שקי פלסטיק אטומים. קיימים כיום סוגי מלכודות כדורים חדשות שמתכננות כך שאין צורך בניקוי , והן עדיפות לשימוש גם בהיבטי החסכון בזמן.
הדרכת עובדים
יש להדריך את העובדים ואת הנוכחים במיטווח לגבי השפעתה המזיקה של העופרת על הבריאות ולגבי כללי ההתנהגות במיטווח. ההדרכה מגבירה את מודעותם של העובדים למצבים אשר עלולים לסכן את בריאותם והיא גם דרישה של החוק )מסירת מידע(.
יש לידע את העובדים לגבי קיומן של תקנות הבטיחות בעבודה )גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בעופרת(, התשמ"ד- 1983.
המוסד לבטיחות ולגיהות
מבוסס על דף מידע מס' 1572 של מחלקת גיהות. עריכה מקצועית: מאיר גוטסמן. 2
www.osh.org.il
המוסד לבטיחות ולגיהות
שימוש בציוד מגן אישי
במהלך ביצוע פעולות הניקיון במיטווח ובמלכודות הכדורים יש להשתמש במסיכות להגנת מערכת הנשימה - מסיכות שלימות, או לפחות מסיכת חצי פנים, עם מסנן מסוג 'HEPA' וכפפות.
שימוש בלבוש מגן
בעבודת הניקיון במיטווח ובמלכודות הכדורים יש ללבוש בגדי עבודה )עדיפים בגדים חד-פעמיים(; כפפות לידיים ) עדיפות לחד-פעמיות( כיסוי ראש וכיסוי לנעליים. אין לבצע את העבודה. בבגדים ובנעליים שבהם מגיעים מהבית. אבק העופרת נדבק לבגדים ולנעליים ומועבר, כשהוא נישא עליהם, לרכב ולבית המגורים וחושף לסיכון מיותר גם את בני המשפחה והילדים.
איסור על אכילה שתייה ועישון
אסור לשכוח שהעופרת חודרת לגוף גם דרך הפה אל מערכת העיכול, לכן, יש לאסור באפן מוחלט אכילה שתייה ועישון בשטח המיטווח; יש לחייב את העובדים לרחוץ ידיים, פנים וצוואר לפני כל אכילה ושתייה ובסוף יום העבודה.
בדיקות סביבתיות-תעסוקתיות
יש לבצע בדיקות סביבתיות-תעסוקתיות במיטווחים. את תוצאות הבדיקות משווים לערכי חשיפה מותרים. כאשר מדובר בעופרת, שהיא חומר עם אפשרות לחדירה משמעותית דרך מערכת העיכול, אי אפשר להסתפק רק במדידת רמות העופרת באוויר כמדד העיקרי לסיכון הבריאות. הקשר בין רמת העופרת בדם לבין ההשפעה על הבריאות מהווה מדד טוב יותר לזיהוי פגיעה אפשרית בבריאות מאשר הרמה המירבית המותרת של החומר באוויר.
בדיקות רפואיות
יש להפנות את העובדים המועסקים בשטח המיטווח לביצוע בדיקות רפואיות-תעסוקתיות במסגרת שירות רפואי מוסמך. עלייה ברמת העופרת בדם מצביעה על הצטברות של המתכת בגוף בקצב מהיר יותר מכושרו של הגוף לפנות אותה. עבור העופרת נקבע "סמן ביולוגי" כרמה מירבית מותרת בדם. חריגה מערך הסמן הביולוגי מצביעה על אפשרות לסיכון ממשי לבריאות. מכאן החשיבות הרבה להקפיד ולבצע את הבדיקות באופן תקופתי- איתור מוקדם של החריגות ימנע בעיות בריאותיות .
העסקת נשים במיטווחים
על פי מחקרים - חשיפת עובר לעופרת עלולה לקצר את משך ההיריון, לגרום להפלות ועלולה גם לפגוע בהתפתחותו המנטלית של היילוד, כאשר רמות העופרת בדם האם הן כ- μg10/100ml.
לפיכך, כאשר מעסיקים במיטווח נשים בגיל הפוריות - יש ליידע על כך את האישה ולהקפיד על פיקוח רפואי שוטף, בתדירות שיקבע הרופא התעסוקתי. הרופא ישקול את התאמתה לעבודה במיטווח.
בנוסף יש להקפיד על קיום "תקנות עבודת נשים )עבודות אסורות, עבודות מוגבלות ועבודות מסוכנות( התשס"א-2000". בתקנות אילו נקבע שאין להעסיק אישה בגיל הפוריות במקום עבודה שבו האוויר באזור הנשימה מכיל מעל 0.05 מ"ג /מ''ק עופרת ב אויר.
תקנות הבטיחות בעבודה )גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בעופרת(. התשמ"ד- 1983
במיטווחים שבהם קיימת חריגה מערכי החשיפה המותרים – באוויר או בדם - יש ליישם את כל הדרישות המפורטות בתקנות כמו:
• אספקת בגדי עבודה; • הקפדה על כביסה מרוכזת; • התקנת מלתחות כפולות;
ועוד.
∗ תודה למר אבי מור שסייע בהכנת דף המידע, העיר והאיר. מבוסס על דף מידע מס' 1572 של מחלקת גיהות. עריכה מקצועית: מאיר גוטסמן. 3


[Itaibd]

חשיפה לאופר. מסוכנת במיוחד למי שעובד במטווח, ויותר למי שעובד במטווח סגור. למורים מומלץ לשטוף פנים ועדיין אחרי ירי.

[Gunslinger]

אני חושב שמה שכתוב זה לא המלצה. זה תקנות
שצריכים להתבצע

[23933]

אם כך אז מדוע לא מחייבים את כל הבאים בשערי המטווח / יורים / מדריכים בנשמית

[Gunslinger]

אם כך אז מדוע לא מחייבים את כל הבאים בשערי המטווח / יורים / מדריכים בנשמית

אתה שואל שאלה טובה 235 אנשים ראו ולא הגיבו זה אומנם תפוח אדמה לוהט אבל דבר שצריך לבדוק.
העופרת כידוע מסרטנת ונשמית לא בדיוק עוזרת במקרה הזה צריך פילטר שמסוגל לסנן אדי עופרת אלה אם יש מערכת של פילטרים שמסלקת את אדי העופרת .

כמובן שבמטווח פתוח הבעיה קימת באופן מופחת אבל גם אמור להיות משהוא שמעיף את האדים מקו היורים

[itamar]

בזמנו אבי מור פרסם על זה מאמר נרחב.

א.

[Gunslinger]

ברור וכתוב במסמך שאני מור היה שם יועץ או משהוא כזה
אבל ציפיתי לקצת יותר התעניינות בנושא כזה חשוב

[ניר ל]

הדף שהבאת מבוסס על המחקר של אבי מור שלקה בזמנו בהרעלת עופרת במהלך עבודתו.
חובה לכל צוות המטווח לשנן, אין מה להוסיף - ההסבר ממצה. באופן אישי אני נמנע ממטווחים לא מאווררים ומעדיף פתוחים, מקפיד לרחוץ פנים וידיים לאחר הירי, לא לאכול (כשנמצאים חצי יום ויותר בתחרות ירי זה עניין די מעיק), לא להישען על קירות ולגעת בבידוד האקוסטי, להחליף בגדים ולהתקלח מיד כשאני מגיע הביתה, לבודד את תיק המטווח והבגדים.
שרוולים ארוכים, כובע וכפפות בוודאי עוזרים, אבל שורה תחתונה לא ניתן להימנע לחלוטין מהחשיפה, רק לצמצם אותה.
הפוסט הזה לא מעורר הדים, א - כי הנושא מוכר למי שבעניינים יותר מיומיים .ב- אין לאנשים ידע ותובנות מעבר למה שכתב אבי מור. ג- זה משהו תלוי חשיפה שפחות מסכן את מי שלא חי במטווח.

בעבר נשמנו עשרות שנים עופרת ורעלים כל היום ממפלטי מכוניות, חיינו בתוך עננת עשן סיגריות גם אם לא עישנו, לא הייתה שום מודעות.

[itamar]

בעבר נשמנו עשרות שנים עופרת ורעלים כל היום ממפלטי מכוניות, חיינו בתוך עננת עשן סיגריות גם אם לא עישנו, לא הייתה שום מודעות.

שלא לדבר שבצבא אוכלים במטווחים, אוכלים בתרגילים, מנקים את הנשק ונוגעים בכל דבר אפשרי.

אין בשטח תנאים לרחוץ ידיים ובטח שלא להחליף בגדים.

א.

[yoramhai]

משרד העבודה והרווחה פרסם דף הנחיות בנושא העסקת עובדים המטווחי ירי ובמקומות שבהם יש חשיפה לעופרת:


מטווח ירי
עובדי מטווחי ירי (מדריכי ירי, מפקחים, עובדי ניקיון, עובדי תחזוקה, עובדי מזכירות, ומוכרים) עלולים להיחשף לעופרת במסגרת עבודתם. מקור החשיפה הוא נדפים של עופרת הנפלטים בעת פעולת הירייה.
העופרת היא חומר רעיל העלול לפגוע במערכות הגוף השונות,כגון: מערכת יצירת הדם, מערכת העצבים, הרבייה והכליות. על פי הערכה העדכנית, העופרת היא חומר קרוב לוודאי מסרטן לאדם.

הערכת החשיפה לעופרת במטווחים
המעבדה הארצית לגיהות תעסוקתית באגף הפיקוח על העבודה במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ערכה בדיקות סביבתיות במטווחי ירי על מנת להעריך את רמות סיכון לעובדים הנובעות מחשיפה לעופרת.
תוצאות המדידות הסביבתיות במטווחים ותוצאות הניטור הביולוגי של עובדי המטווחים מעידות על אפשרות לחשיפת יתר לעופרת אשר מחייבת פעולה לצורך בקרת סיכון זה ומניעת נזק לעובדים.

פעולות להגנה על העובדים
​למניעת חשיפת עובדי המטווח לעופרת, יש להתקין במטווח מערכת אוורור יעילה ולדאוג לפעילותה התקינה, לבצע את כל פעולות הניקיון במטווח בדרכים המונעות פיזור האבק, לבצע בדיקות ריכוזי עופרת באוויר תקופתיות המראות את רמות החשיפה, להקפיד על היגיינה אישית של העובדים - איסור אכילה, שתייה ועישון במקום העבודה, ועוד.

רישוי מטווחי ירי
מתחילת 2007, מינהל הבטיחות והבריאות העתסקותית הינו גורם מאשר בהליך רישוי עסק למטווח, הן ברישוי ראשון והן בחידוש רישיון עסק קיים. במסגרת זו, בנה מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית רשימת דרישות למטווחים בתחום הגיהות התעסוקתית ובריאות העובדים. על בעלי המטווחים לקיים את הדרישות הנ"ל כתנאי לקבלה או לחידוש רישיון למטווח, זאת על מנת להבטיח את בטיחות העובדים ובריאותם.

בדיקות רפואיות תעסוקתיות לעובדי מטווחים
​מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית על העבודה פועל להגדיר עבודה במטווחי ירי כאחת העבודות הנקובות בתוספת הראשונה לתקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בעופרת), התשמ"ד-1983. משמעות הדבר כי התקנות תחולנה על מטווחים באופן גורף (דהיינו - גם אם ריכוז העופרת באוויר נמוך ממחצית החשיפה המשוקללת המותרת).

כבר היום נדרשים עובדי המטווחים להיבדק בבדיקות רפואיות תעסוקתיות בהיקף ובתדירות שנקבעו בתקנות.

[Gunslinger]

תודה על ההסבר פשוט יש מלא חדשים שלא מודעים לבעיתיות שלסיכון של העופרת